המחברת הראשונה שלי ||| ״דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנו״

זוהי חשיפה (מלאה) ראשונה ואני קצת נרגש. מדובר בממצא ארכיאולוגי-אישי נדיר. יתכן שכבר פרסמתי בפייסבוק את העטיפה ואולי עוד עמוד מ״המסמך ההיסטורי״, אבל היום לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע״ח, וכניסתה של הנכדה השלישית (למנייננו) לכיתה א׳, חשבתי שהגיע הזמן לשתף את כל המחברת. זוהי באמת המחברת הראשונה שלי, וכפי שיודעים העוקבים הותיקים, בעליות הגג ובמרתפי הזיכרון שלי שמורים עוד מסמכים רבים שעדיין לא הגיע השעה לפרסם.

ועכשיו למחברת עצמה, ותחילה הערה קטנה למי שהחינוך הקיבוצי רחוק ממנו. בימים ההם לא למדנו כיתה א׳. התיאוריה של ועדת החינוך המרכזית גרסה שילדים בני 6 עדיין לא בשלים להיכנס לבית-ספר של ממש. לכן עברנו למה שקראו ״גן מעבר״. שם עסקנו בלימוד הא״ב לצד ביקורים ברפת וטיולים לבוסתנים הרחוקים ולשדות הכותנה. זה היה בתשט״ז, השם של השנה הזו בילבל אותי מאוד. איך ילד בן שבע יכול להבין מהשם הזה את ספירת השנים. מילא אם זו היתה תשי״ח או תשי״ט, אבל תשט״ז? מי יכול לתפוס את זה? מה הפלא שהמתמטיקה (וגם לוח השנה היהודית) לא נקלטו עמוק מדי בתודעתי ובסוף התגלגלתי להיות מעצב גרפי (ובלוגר של בוקר) במקום רב שכונתי או מדען בעל שם מקומי.

הנושאים שלימדו באותן שנים מעידים כאלף עדים שלא הייתה, כפי שחוששים שרים מסוימים, הזנחה בטיפוח הגאווה הלאומית, מקורות התנ״ך ואהבת המולדת. נשאיר לפרשנים מומחים ולכם הקוראים הנאמנים להסיק מסקנות מקצועיות יותר. אני רק אציין כמה קווים ונקודות בקשר לדפי המחברת מתשט״ז:

כריכת המחברת הראשונה שלי: 12 דף מכיל עץ, מיוצר ע״י ״המשביר המרכזי״ בחסות ״מפעל החסכון״

1. הפתגם ההומניסטי-אקולוגי על הפרח עם לב ודם, תיקוני הטקסט ומחיקת ״סתם״ אחד, וגם זוויות הידיים והרגליים של הילד המצויר לעומת הפרח הענק, מסמלים את אהבת המחבר לצמחים ואותיות (והסתייגותו מהתעמלות אמנותית).

2. הפונט המקורי והנועז והטיפוגרפיה בעמוד 2 מעניינים בשל חריגת המילה ״אני״ אל הדף הימני של כפולת העמודים. הקומפוזיציה מעידה על ילד עם נטיה להסתייגות מסוימת ממסגרות ומדברים אחרים שיקרו בהמשך (ונמשכים עד היום).

3. עמוד שלוש מציג פתרון חידה, שכנראה הוכתבה על ידי המורה (התשובה בסוגריים ובכתב עפרון חלש). יתכן שנושא החידה נבע ממדגרת האפרוחים ששכנה בבית הסמוך לבית הילדים ולצריף הכיתה.

4. יום שישי הקדוש. שימו לב שגם בחינוך הסוציאליסטי המושמץ (בתשט״ז!) מופיע פסוק מהמקורות (ויקרא, י״ט, כ״ג. עדיף בגירסת זמרשת, עם לחן תימני עממי). אורינטציה חקלאית, כראוי למתיישבים חלוצים (ש״חמדו את אדמות המדינה״ כמשתמע מדברי ניסן שור ב״הארץ״ של יום שישי האחרון. על כך עוד נדבר, אולי, באחד השיעורים הבאים).

עמודים 6+5. מביאים ציטוטים נוספים מהמקורות עם זווית כפרית. ושימו לב לניסיונות הראשונים, והגמלוניים משהו, לצייר פרחים (כולל מקור החסידה!) ועמקים יעטפו בר (תהלים ס״ה י״ד).

7. עמוד זה עוסק בתולדות העם היהודי ובאירוע המכונן של יציאת מצרים. איור הגמל יצא לצייר הצעיר גמלוני במקצת, והדקל מופיע, משום מה כרגל חמישית(?) של הגמל. האיש שמוביל את הגמל נמחק, אולי בשל קוצר הזמן והיציאה להפסקה למשחק מחניים (כולל הבנות!).

8. העמוד האחרון הוא ממש ציוני־לאומי עם הדגל והדמות בסנדלים הפוסעת ימינה. ״דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנו״. מי צריך יותר מזה.

ועדיין יש כאלה שאומרים שהסמולנים (והקיבוצים, ש״זה אותו דבר״) שכחו מה זה להיות יהודים.
נאחל, שוב, לכל התלמידים שנת לימודים מהנה ומעניינת, והרבה חברים טובים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, קיבוץ, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.