שנה טובה ||| תשי״ח-תשכ״ח-תשל״ח-תשמ״ח, וגם תשע״ח

בפרוס השנה החדשה, שנת תשע״ח, מה עוד אפשר לאחל לעמישראל שלא יישמע ציני. הרי יש לנו רק ראש-השנה אחד (אם לא מדברים על ״מניינם״). לנו אין שנת העכברוש, שנת הדרקון ולא סילבסטר ולא נוֹבי גוֹד. רק ראש השנה העברי (אם לא סופרים את ט״ו בשבט ״ראש השנה לאילנות״).
הייתי רוצה, בערה״ש החגיגי הזה של תשע״ח להתעלם לרגע מכל מה שמסביב – מהפלגנות, הנקמנות, ההסתה והחקירות – לכן בחרתי להביא כמה דוגמאות מתוך אוסף השנים-טובות של הכפר שלנו.
(את האיור משמאל מתוך שנה טובה תשכ״ה צייר יצחק פסקל מקבוצת העולים החדשים שלמדו באולפן).

ה״כפר״ שלנו יכול לשקף במובן מסוים את ״הכפר הגלובלי״, או לפחות את ״הכפר הישראלי״. הוא הוקם לפני 71 שנה על אדמות הנגב המערבי, קילומטר אחד מרצועת עזה. מקימיו, שהיו חלוצים וחרוצים בני עשרים, רצו להקים חברה חדשה, במקום אליו נשלחו על ידי ההנהגה של אז. היום הם מתוארים על ידי ״אוגדות המסיתים והמסיטים״ מהרשתות ה״חברתיות״ כמנצלי אדמות המדינה. את ה״כפר״ הקימו אנשים צעירים (ביניהם גם הוריי זכרונם לברכה) מכל שכבות העם (אז לא היה מושג כזה ״שכבות״): מתנועת ״הצופים״ בערים הגדולות (למשל חיפה וירושלים) ומתנועת ״הנוער העובד״ בערים היותר קטנות (למשל שכונת בורוכוב ונשר) ומ״החלוץ מבבל״ (עולים מעירק מתנועת ״החלוץ״), אליהם נוספו במשך השנים ״השלמות״ של חברים מכל העם: מזרחיים ומערביים, צפוניים ודרומיים.

השנה אנחנו מציינים את שנת תשע״ח. בחרתי מאוסף השנים-טובות של ארכיון הכפר, שפעם כבר הצגתי את רובו, להניח כאן את כל השנים שמסתיימות ב-ח׳.
הספירה העברית מזמנת לנו שמות של שנים שלפעמים נראים מקריים ולפעמים סמליים. השנה נקראת שנת תשע״ח לספירה העברית, ואין לה שום משמעות מילולית ברורה (אולי יש כל מיני בלשנים וחרשנים שימצאו). מה היא תשע״ח לעומת שמות של שנים סמליות כמו: תשכ״ח (שהייתה דווקא שנה שלא קל לשכוח) או תשל״ח – בה ודאי התחכמו כל שולחי השנים טובות הנוסטלגיות ושלחו כל מיני ברכות משולבות בפועל שלח.
ומעל לכולן: תשמ״ח – השנה בה עם ישראל (והכפר שלנו) רצה לשמוח שמחה מכל הלב ולא כל כך הצליח.

הנה הן ברכות שנות הח׳. חחח.

שנה טובה תשי״ח

לא מצאתי בארכיון את ברכת השנה טובה לשנה השמחה מכולן – שנת תש״ח. זו הייתה שנת הקמת המדינה במאי 1948 (כלומר אייר תש״ח). מלחמת העצמאות עוד הייתה בעיצומה, גם בנגב. ולחלוצים הלוחמים לא היה כנראה זמן לשמוח ולהדפיס את כרטיס הברכה. אבל עשר שנים אחרי זה – בשנת העשור למדינה (ב-1957) כבר הודפסה (בדפוס בארי – הדפוס הראשון בנגב) ה״שנה טובה״ הזו:

ציירה אותה, כמו את כל קישוטי החגים בתקופה ההיא, לילי גרוסמן אדלר, המורה לאמנות המיתולוגית שלנו. בתמונה מופיע חלוץ שמח אוחז שק תבואה עם טלאי גדול. ללמדך שהשפע שהתברכנו בו כיום התחיל מדברים צנועים מאוד. ברקע הברכה מצוירים בצורה ריאליסטית מאוד: ״האסם״, מגדל המים עם החנוכיה וחדר אוכל הישן (שהיום משמש כמתפרה וקניון וגלריה לאמנות ואז עוד נקרא ״החדש״). וכמובן שכדי להמחיש את הפן הביטחוני, שלא השתנה בכלום גם אחרי שבעים שנה ועשרות ״מבצעים״, ציירה לילי גדר תיל תלתלית כקישוט עליז. גם הגדר הזו לא השתנתה מאז, אלא רק השתכללה.

שנה טובה תשכ״ח

בתשרי שנה זו (1967), חצי שנה אחרי מלחמת ששת הימים והתרחבות הממלכה, הייתי כבר רגע לפני הגיוס לצבא, ולמרות האופוריה הלאומית שכולנו נדבקנו בה ציירתי (בציפורן וטוּש, נדמה לי) יונה עם עלה של זית, וליתר ביטחון גם עם כובע פלדה. זה היה רגע לפני שבטירונות השיריון במחנה חסה באמת חבשו לי את הקסדה הזו, ולמשך שלוש שנים הצטרפתי לשיריונים ושכחתי את היונים.

שנה טובה תשל״ח

בערה״ש תשל״ח (1977) כבר הייתי סטודנט בבצלאל. לפני עידן המקינטוש (ולפני שנגמלתי מאיור) ציירתי את השנה טובה הזו. הרבה אופטימיות הייתה אז באוויר. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, תיאר את הקיבוצניקים (להזכירכם: אלה מהשנה טובה החסרה של תש״ח) כ״משתשכשים בבריכות״. ולמרות שהיה ״הראשון שגילה את ההסתה״, נזכור לו בהכרת תודה גם את הסכם השלום עם מצרים.
ערה״ש תשל״ח (ספטמבר 1977) היה רגע לפני פרוץ השלום עם מצרים, ואנואר סאדאת ביקר אצלנו זמן קצר אחרי החג, בט׳ בכסלו תשל״ח, ומיד הפך מ״רודן פרימיטיבי״ לידיד חייכן עם חוש הומור (״הליידי הזקנה״ הוא קרא לגולדה). האווירה הייתה אופטימית ואפילו החיות שציירתי בשנה-טובה, עם כל סמלי הכפר הישנים, חייכו עם שיניים לבנות. נעים להיזכר.

שנה טובה תשמ״ח

דווקא בשנת תשמ״ח (1987) השמחה לא הייתה גדולה כלל. זו הייתה השנה בה פרצה האינתיפאדה הראשונה. זו הייתה גם השנה של ואנונו ואבו ג׳יהאד. בקיצור, לא תמיד השם מתאים לשנה.
את הברכה היפה ציירה גבי צ׳ריקובר קווה שביטאה את תקוות השנה החדשה עם איור של שלושה בתים (וגעגוע?), שלושה עצים ושלושה עננים (שאולי רמזו על השנה המעוננת שבאה אחר כך).

שנה טובה תשע״ח

ומה נאחל בתשע״ח: שכל השנים הטובות יפרצו שוב בהורה סוערת? או שנסתפק בכך שאדם לאדם יהיה חבר, או אפילו שהעם הזה המפולג כל השנה, ישתדל קצת להתאפק גם כשהוא לא מריח סכנה.

 

שנה טובה לכל קוראי וחברי ״קווים ונקודות״. שהנקודות יתחברו לנו בעזרת הקווים לשנה יותר טובה.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, חגים ומועדים, סיפורי הכפר, קיבוץ, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שנה טובה ||| תשי״ח-תשכ״ח-תשל״ח-תשמ״ח, וגם תשע״ח

  1. אודי הגיב:

    שנה טובה. תודה.

  2. אורית סבירסקי הגיב:

    שנה טובה יגאל. תודה שהזכרת במשהו ניחוחות וזכרונות שכבר די הטשטשו להם במאגר שלי וחבל שנגמלת מהציור. יש אוהדים שממתינים לדבר הבא…

    • igalz הגיב:

      קצת באיחור, אורית. אבל שנה טובה גם לך.
      הזכרונות שלי דווקא (כמו שקורה הרבה פעמים ב״גילנו״) דווקא הולכים ומתחדדים. זה רק העבר (והעתיד) שקצת מיטשטש. נדמה לי שאמרו את זה קודם לפני. לא משנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.