כמעט לא הרגשתי וכמעט החמצתי את התאריך ההיסטורי: ביום 18.9.2017 כ״ז באלול תשע״ז הגענו לחג השב״ב (שבוע בלי ביבי). ניסיתי את תהליך הגמילה שהציעו לי הרופאים והחברים והצלחתי להעביר 7 (שבעה!) ימים תמימים בלי התייחסות למעלליו של ״מר כלום כי לא היה כלום״.
כמובן שמיד בתום שבעת ימי הצום נשברתי ומופע הפייסבוק של ״מר תקשורת״, ויותר מזה הקליפ הנחמד (כדאי לצפות למי שעוד לא ראה) שהכינו ברשת אילצו אותי בכ״ח באלול להחזיר את ביבי לקידמת הפייסבוק (אמנם לא לבלוג) להופעה מיוחדת. עכשיו הגיע העת לחגיגות השב״ב.
הבטחתי שאת חג השב״ב נציין בפוסט חגיגי (אולי לא הבטחתי, אבל מי עוקב ולמי זה מזיז), אז הנה הפוסט החגיגי. הפעם הטריגר לפירסומו היא הכתבה הנרחבת שעיתון השמאל ״הארץ״, ועיתונאית ״השמאל ההזוי״ רוית הכט, הקדישו לדור החדש של הליכודניקים. אנשי התקשורת הסמולנים בחרו בכתבה המקיפה הזו את חמשת הכוכבים התורנים (לפי סדר נאמנותם לבוס המסתבך): ביטן, אמסלם, זוהר, קיש ואוחנה ומנסים לפענח מה עובר ומה נמצא בראשם של אלה שמכנים אותם שם ״מנהיגי העתיד״ של עמישראל.
היה חסר לי ביטוי גרפי כלשהו לכתבה המעניינת, לכן אני מוסיף אותו כאן בשתי גירסאות: אחת, זו שמאמינה שמה שהיה ימשיך להיות ואפילו יותר: נתניהו ימשיך לדהור, בעזרת הגלגלים המסורים אל הרקיע הכחול-לבן ויצעיד את ישראל אל ממלכת הכלום.
והשנייה (אולי היא יותר משאלת לב, אבל אני שייך למאמינים בה) שנתניהו עם כל חמשת גלגליו (כולל הרזרבי וגלגלים שלא תוארו בכתבה) ייתקע בקרוב בצד הדרך כשכל הגלגלים מפונצ׳רים, ועמישראל שזכה להישגי הסתה והסטה, פלגנות וקטנוניות, זחיחות ונקמנות במימדים היסטוריים, יראה בשנה החדשה שנפתחת היום את תחילתו של שחר חדש. ומר כלוּם, שחשב שאפשר לשטות בעם שלם לזמן בלתי מוגבל, יגלה שלכל שבת יש מוצאי שבת ויתפנה לעשות לביתו (או לבתים אחרים).
ומה יקרה לחמשת הגלגלים של ״הליכוד החדש״, אתם בטח שואלים? לא קרה כלום. ואם קרה – אז מה קרה?
שנה טובה וגמר חתימה טובה (למי שצריך לחתום)
וגם חג שמח
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 