״אחרי החגים״ זה עכשיו! ||| למה החגים והחופשות כל כך מבלבלים, ומה אפשר לעשות? הצעה מהפכנית

אז היום זה כבר אחרי החגים. וזה מחזיר אותנו לשאלה שבכותרת: למה החגים (והחופשות) שלנו מסודרים בצורה כל כך לא הגיונית?הרי משנכנס תשרי מרבים בחגים. והם צפופים כל כך שהחוגג הישראלי/היהודי/המקומי – בעיקר אם הוא פחות מקיים את כללי החגים כהלכתם – ממש לא מצליח לעקוב ולא יודע את נפשו מרוב חגים, ובעיקר מרוב חופשות (ואחר כך, בחודשים השחונים, אנחנו משוועים שיבוא כבר איזה חופש). האם יש להתחיל לבנות את הסוכה במוצאי כיפור, או שבכלל היום הוא ראש חודש חשוון (או בכלל מרחשוון) והאם יש יום לימודים קצר או שאין לימודים בכלל?
שאלות קשות, וגם אם האדם הוא חילוני גמור, עדיין, אם יש לו ילדים (או נכדים) לא תמיד ברור לו מתי מסתיימת חופשת ראש-השנה והאם יש ״גשר בין כיפור לסוכות? האם אפשר להזמין צימר עם הילדים בצפון, או חופשה באיי יוון בלי הילדים? בקיצור סמטוחה שלמה, ואפילו לוחות השנה החגיגיים והמסודרים שהחברות המסחריות מחלקות ב-א׳ תשרי (שנופל השנה באוקטובר או בספטמבר?) לא מסייעים להביא את הסדר שכל כך דרוש בשביל לשמור על שפיות (זמנית).

ועכשיו, בא חשוון ובוּם – פתאום אין כלוּם. איזו ריקנות! אין בכלל חגים (ואין חופשות!) עד חנוכה. מה זה? זה נראה לכם הגיוני?
הפיזור האקראי הזה של החגים העבריים, הלאומיים, וגם של אלה שלא נחשבים מבחינת ההלכה (סילבסטר, כריסטמס, השנה האזרחית, נוֹבי גוֹד, מימונה, סהרנה והסיגד) הוא אולי הסיבה למבוכה ולבילבול שנופלים עלינו. ועוד לא התחלתי לדבר על שנה מעוברת, מעוברת חלקית או מעוברת להלכה.
וכמובן שלא נדון כאן בנושא החופש הגדול, שעולה לכולם על העצבים (חוץ מלילדים, כמובן. אבל מי שואל אותם?). כבר יש מי שמציע לקצר ולחלק ולבטל אותו, רחמנא ליצלן.

וכאן באה ההצעה, שאני בטוח שלמרות ההיגיון הצרוף לפיו היא נבנתה (או אולי בגלל ההיגיון הזה) ודאי לא תתקבל על ידי הגורמים הקובעים. וזו תכלית ההצעה: יפותח על ידי משרד התרבות/מחלקת הטקסים, ומשרד החינוך/מחלקת החגים והחופשות, ומשרד המדע והחלל/מחלקת הכוכבים – לוח שנה אלטרנטיבי. הלוח יהיה מעגלי, שהרי השנה היא מעגלית – כשנגמר אלול מתחיל תשרי (או לפי מניינים של הכופרים: כשנגמר דצמבר מתחיל ינואר) וחוזר חלילה, ושוב בלי הרף. בחגים, כמובן, לא ניגע!. הם יתקיימו כסדרם ובמועדם, אבל את החופשות נפזר בצורה מתמטית-סטטיסטית – חופשה לכל חודש!

זה רעיון כל כך מהפכני שבטוח שאין לו סיכוי. ברור גם שלחגים היהודיים יש סיבה והיגיון היסטורי שמכתיבים מתי הם מתקיימים, והכל נסמך על אלפי שנות מסורת של קיום מצוות. לכן אני מדגיש את ההבדל בין חגים ומועדים לחופשות. ברור שלציבור ההורים, הילדים (וגם הסבים, ובעיקר הסבתות) מה שחשוב הוא מתי יש חופש? – מלימודים ומעבודה, ופחות משנה מתי בונים את הסוכה ומתי קונים את המצות.

הלוח החדש לא יתחשב בשנים מעוּברוֹת ובלתי מעוּברוֹת – יהיו בו 360 ימים כמספר המעלות במעגל (שהרי גם השנה היא מעגלית) ובכל חודש (תשרי או ספטמבר, ניסן או אפריל) תוקצה חופשה מסודרת של ארבעה ימים רצופים (מחוץ לשבתות). כך נקבל 48 שבתות + 48 (4×12) ימי חופשה, כלומר סך הכל 96 ימים בהם אפשר לנסוע לגליל (או לנגב, ״דרום אדום״ אל תשכחו) וליוון או טורקיה, כפוף לאזהרות המסע. (ימי שישי יישארו לסידורים ולא הודגשו בלוח החדש ובשבתות המקודשות כמובן שלא ניגע).

מה דעתכם? מכיוון שהנושא הוא חשוב מאין כמוהו לכל הציבור, הוספתי משאל. אם יענו עליו לפחות 12 קוראים, זה בהחלט יכול לשמש כמידגם מייצג אותו נגיש למשרדים המתאימים. המישאל הוא אנונימי לחלוטין, אבל לא ניתן להצביע פעמיים (יש מנגנון שמונע הצבעה כפולה).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בית ומשפחה, חגים ומועדים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.