לפני יותר מארבע שנים, בין יתר הסקירות האישיות של ״ספרי הילדות של פעם״, כתבתי על הספר הקלאסי ״ויהי ערב״ שכתבה פניה ברגשטיין (על-פי אגדה של אנדרסן) וצייר חיים האוזמן. הספר יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ועד היום הוא אחד מספרי הילדים הפופולריים ביותר בארצנו.
בזמן פרסום הפוסט ההוא תופעת ה״סוּפרמוּן״ (ירח-על) – שחוזרת על עצמה וזוכה כל פעם מחדש לתיאורים נדהמים בתקשורת – הרשימה גם אותי. עד כדי כך התרשמתי שטרחתי להכין גירסה אלטרנטיבית לספר ובה החלפתי את כל ציורי הירח המקוריים בצילומים של ״סוּפרמוּן״.
זו לא הייתה הלצה מוצלחת במיוחד, אבל בזכות הטרחה שטרחתי אז, עכשיו אני יכול לכתוב את הפוסט על ״האמוג׳ים של ויהי ערב״.
חברה צעירה וחדת עין שקראה את הפוסט, הפנתה את תשומת לבי לכך שה״אייקונים״ של הירח בספר היו, כנראה ההשראה לחלק מהאמוג׳ים של ימינו.
יצאתי לבדוק וגיליתי שהיא צודקת לגמרי. הנה הירחים מתוך הספר שריכזתי ו״צרבתי״ (״צריבה״ היא פעולת ניקוי הרקע מסביב לאוביקט מצויר או מצולם – למי שלא עבד בגרפיקה במקרה):
והנה הירחים משולבים עם יורשיהם, האמוג׳ים היפניים:
וכאן מודגם ריכוז של חלק מהאמוג׳יז הצהובים, שהיום אי אפשר בלעדיהם (שימו לב גם לאמוג׳י ״הקקי המחייך״, שישי מימין בשורה החמישית – שהיה בכותרות בחודשים האחרונים, הודות למקורבים לשלטון).
יש 1,281 אמוג׳ים נכון לעכשיו, ומדי שנה מתכנס ארגון היוניקוד האחראי על סדר בממלכת האמוג׳י ומחליט מה יש להוסיף השנה. וכמובן שיש גם אמוג׳יפדיה (emojipedia.org) שם תוכלו לקרוא את כל העדכונים בנושא החשוב. למשל הידיעה על כך שבספטמבר 2017 פורסמה הגירסה השישית של האמוג׳יז (Emoji Version 6.0). הידעתם שיש 69 אמוג׳ים חדשים במערכת ההפעלה החדשה 11.1 של אפל? אם אתם מפקפקים – הנה הם לפניכם. שמחתי לראות שיש שם גם קיפוד חמוד, אבל זה נושא לפוסט נפרד.
הסיפור על התפתחות תופעת האמוג׳ים, מאייקונים יפניים מסורתיים לשפה הנוכחית, שעומדת להחליף את האלף-בית הישן, כבר סופר בהרבה מקומות. התחלתי לכתוב את הפוסט הזה כמין בדיחה קטנה, ותוך כדי התעמקות בנושא הגעתי למסקנה שהמין האנושי אכן עובר שינוי מדהים. רבים כבר עסקו בנושא, אבל אני עדיין לא בטוח שהתובנה שהאדם זונח אט-אט (או מהר-מהר) את הכתב האלפביתי שהביא אותו עד הלום עבור ״כתב הפרצופים״ הילדותי, חלחלה כבר לכל המוחות האנושיים. נדמה שלא רחוק היום שייצאו ספרים (דיגיטליים ברשת, כמובן) שכולם ייכתבו באמוג׳ית וילדי המאה ה-21 ישכחו לגמרי את האותיות (שכל כך חביבות עלי) ואחר כך אולי תישכח גם השפה וכולם יעברו לתקשר בקריצות, הרמת אצבע ומשחקי ״קקי מחייך״. אם תגידו שזו נבואת זעם של בלוגר מיושן אומר לכם רק:
ואתם יודעים שאני לא הראשון להגיד את זה.
קיצור תולדות הכתב האנושי: מציורי המערות עד האלף-בית השוּמרי ועד טבלת התפתחות האלף-ביתים השונים – הפיניקי, העברי, היווני, הלועזי ולצידם טבלת האמוג׳יז של יוניקוד (מראה חלקי)
יש גם פן כלכלי לתגלית האמוג׳ים של ״ויהי ערב״.
כך כותב אמיתי זיו בדה מרקר: ״אם יצרן הכריות העתיק מאפל, היא יכולה תיאורטית לתבוע אותו ואם הוא העתיק מגוגל, אז גוגל יכולה. אבל כל עוד כרית הקקי המחייך שלו קצת שונה, הוא כביכול מכוסה משפטית, כך שמי שמרוויח מכך הוא היצרן ומוכר הכריות".
תעשיית האמוג׳ים המודפסים על מוצרים מסחריים: כריות, סדינים, חולצות ושאר המרצ׳נדייזינג – שווה מיליונים, ואם צבי האוזמן (או יורשיו) יוכל להוכיח בבית המשפט שציורי הירח של ״ויהי ערב״ קדמו לכל האייקונים הצהובים של ימינו – הם יוכלו, אולי, לזכות בתמלוגים של מיליוני דולרים (או ינים יפניים).
בואו נשאיר את הדיון למשפטנים ומומחי זכויות יוצרים ונחזור לספר הילדים החביב של הוצאת הקיבוץ המאוחד – בכריכה רגילה או במהדורה הקשיחה (נדפס בסין, כמובן) או באייפד. כולם מונחים על מדפי הילדים אצלנו ובכל הדפים שלהם – הירח ממשיך ללוות את הילדה הטובה/לא טובה (זו שאבא הרע/הטוב ״נשק לה, אוהב וסולח״
ובהזדמנות – עוד על ״ויהי ערב״:
* על חיים האוזמן, באתר ״100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים״ של עינת אמיתי
* "ויהי ערב" הלא נודע של אילזה קנטור-דאוס ופניה ברגשטיין, באתר של עינת אמיתי
* "הם חושבים שאנחנו רעים" – על ויהי ערב של פניה ברגשטיין – באתר "עיר האושר" של מרית בן ישראל
* תחרות הפרשנויות ל"ויהי ערב" – באתר "הפנקס" – כתב עת מקוון לספרות ותרבות ילדים
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 