היסטוריה ופרה-היסטוריה של הטלוויזיה ||| קווים ונקודות לדמותה של התקשורת בארצנו

את הפיצול הקרוב של זכיניות ערוץ 2 – ״קשת״ ו״רשת״ – לשני ערוצים נפרדים, אפשר לסקר בהרבה מאוד ״קווים״ ו״נקודות״ ומכל מיני זוויות. המובן מאליו הוא לסקר את הימים החלוציים של הקמת ערוץ 2 הניסיוני. אפשר גם לדבר על תוכניות הטלוויזיה ועל הסדרות הנוסטלגיות ולעשות מזה כתבת תחקיר מקיפה. ואפשר כמובן – מה שהייתה נטייתי הראשונה כ״זוּטולוֹג״ – לעקוב אחרי השתנות הלוגואים בראי השנים. אבל כל זה נראה לי בנאלי, מייגע וטרחני (וגם היו לפני רבים שעסקו בנושא בצורה מקצועית).

המיתוג החדש של ערוצי הטלוויזיה הישנים (מהמגזין של אאא המעניינים תמיד)

בסוף, לאחר ישיבת המערכת השבועית, הוחלט ללכת על הפן האישי-הנוסטלגי. אני שייך לדור הקדמוני שהתחיל את חייו התרבותיים ללא טלוויזיה (ובילדות המוקדמת אפילו ללא רדיו). משהו בין האדם הניאנדרטלי להוֹמוֹ-טלוויזיוֹניס. האגדה הכפרית מספרת שכשהיינו ילדים קטנטנים נרתמו כל חברי הכפר (כולל חברות ואמהות!) לשמירה בלילות על קידוח הנפט של חברת ״מחצבי ישראל״ שהוצב במרחבי השדות באיזור, כדי לאסוף כמה פרוטות ולקנות מכשירי רדיו לכל חבר(!).

מהכסף תמורת השמירה קיבלו כל החברים רדיו ״פילקו״ אחיד, בו שמעו כולם אחר-כך את החדשות עם ששת הפיפסים שלהן, את התוכנית ״שלושה בסירה אחת״ (כל נושא כזה ראוי לפוסט נפרד) ובעיקר את נחמיה בן אברהם משדר את המשחק באיצטדיון רמת גן בין ישראל לברית המועצות (רוסיה) בה התוצאה הייתה כידוע 1:2 לטובת רוסיה, אבל הניצחון היה של כולנו.

מאוחר יותר פשטו השמועות שיש ב״עיר״ וב״אמריקה״ מין מכשיר של ״רדיו-עם-תמונות״, כלומר לא רק ששומעים את משה חובב מקריא את החדשות אחרי הפיפסים, אלא גם ניתן לראות (אמנם במטושטש) תמונות זזות של ממש. באחד הביקורים שלנו אצל הסבא והסבתא בחופש בחיפה ראינו בבית קפה(!) במרכז הכרמל(!!) מכשיר פלא שכזה שממש הראה תמונות זזות!!!

אחר כך חלפו עוד כמה מלחמות וב-24 במרץ 1966 – רגע לפני שסיימנו ללמוד ושני רגעים לפני המלחמה ההיא – פרצו השידורים של הטלוויזיה הישראלית (בשחור-לבן).
ב-1983 חלוקת הטלוויזיות הצבעוניות לחברים הייתה אירוע שהתחרה ב״מבצע מקלטי הרדיו״ ושקולה כמעט לחלוקת הטלפונים האישיים הראשונים. טרקטור גדול עם פלטפורמה עמוסה עבר בכל השכונות וכל משפחה קיבלה מכשיר טלוויזיה של ״סילורה״ מתוצרת החברה הישראלית מכפר מסריק(!).


מבצעי תקשורת: חלוקת הטלוויזיות הראשונות ומבצע חלוקת הטלפונים הראשונים ב-1983

מאז צפינו בכל חילופי הערוצים – מהשידורים הנסיוניים של הערוץ הראשון, עד הניסיונות הראשוניים של הערוץ השני ושלושת(!) הזכייניות: קשת, רשת וטלעד הזכורה לטוב. אחר כך ב-2012 הצטרף ערוץ 10 והפך לערוץ המועדף שלנו (לא תמיד. לפעמים שיחקנו עם התחנות בעזרת השלט המתקדם של הוט).

ועכשיו, אחרי כל ההיסטוריה (והפרה-היסטוריה) שתיארתי כאן בקיצור נמרץ – מישהו מצפה שנתרגש ב-1.11.2017 כשנקבל את סדר הערוצים החדש: כאן 11, קשת 12, רשת 13. וערוץ 10 (כמה שובבני) יהיה ערוץ 14. קטעים איתכם, חשבתם שחמוּצי כל העולם יתאחדו (לכאורה) סביב הערוצים החדשים-ישנים של התקשורת השמאלנית? במילא כולם עברו לצפות בפייסבוק ובנטפליקס. יוחזרו חיים יבין ומשה חובב, ובעיקר נחמיה בן אברהם (אולי איתו יש סיכוי שנעלה פעם לאיזה מונדיאל או יוּרו).

צפייה נעימה בכל ערוץ שתבחרו, גם אם אין לכם בכלל טלוויזיה.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מיתוג, סיפורי הכפר, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.