תמונות סוף השבוע ||| מה מסתתר מאחורי ובתוך התמונות האחרונות

לפעמים אני חושב שעדיף לא להעלות פוסט נוסף, כי יש גבול ליכולת הזיפזוף והקליטה גם של קוראים נאמנים כמו שיש ל״קווים״ ואפילו ל״נקודות״.
לכן חשבתי שאפשר להסתפק בכמה הערות שוליים בפייסבוק. אבל התמונות זועקות וקוראות לי: ״תכתוב ותספר למה התכוון המשורר (והגרפיקאי), תרחיב טיפה את היריעה הפייסבוקית״. ואני תמיד מקשיב למה שהתמונות אומרות, אז החלטתי (למרות שעון החורף שמחייב קצת יותר עצלתיים) לכתוב כאן את ההערות הקצרות לתמונות הסופ״ש.

העניין התחיל בשבת על הבוקר כשהרובוט של פייסבוק, שמגלה עניין עצום במצב העננים באזורנו, שלח לי הודעה אישית: ״בוקר טוב, יגאל!״ (עם סימן קריאה!). ההודעה מתארת את מצב העננים והגשמים באזורנו. וזה היה עוד לפני שפתחתי את הוילון וראיתי שבאמת טיפטף קצת בלילה. הוא גם טרח לציין שהוא יודע בדיוק איפה אני גר: ״יורד גשם עכשיו בבארי (קיבוץ)״. מעניין איך הוא יודע כאלה דברים אישיים? הרי אני מכנה כל הזמן את המקום שאני גר בו: ״הכפר״?

התרשמתי מאוד מהמידע המדויק, ועוד יותר התלהבתי מהאיור הנאה שהרשת החברתית טרחה לצרף. מצויירים בו עננים מסוגננים הממטירים קווי גשם נאים על גבעות שנראות כאילו הן לקוחות מצילומי הבוקר שאני מפרסם בפייסבוק מדי פעם (או בעצם כמעט כל יום).
כנראה שהעוקבים בקליפורניה יודעים להתאים לכל לקוח את איורי האיזור שלו. הם אפילו הוסיפו עץ מסוגנן שדומה ל״עץ שלנו״. אמנם קצת פספסו עם הצמרת והעלים, אצלנו העץ המצולם נטול עלים לחלוטין כבר חמישים שנה. וגם שני הצבאים (אם הבחנתי נכון) לא צולמו שם בזמן האחרון, אלא רק דיות שמגיעות לביקור יומיומי מהמזבלה של עזה. אבל זה לא אומר שאין אצלנו צבאים (ולא רק בפינת חי).

כזוּטוֹלוג של טיפוגרפיה, ברור שמה שהטריד אותי יותר מהעננים והצבאים הוא סימן המעלות!
איך יכול להיות שרשת שחולשת על רוב המידע שהאנושות צורכת בימינו מרשה לעצמה לבלבל את הציבור עד כדי כך. בכותרת הגדולה מופיע סימן המעלות משמאל לספרה:

°20

וגם בסיפור המעשה (״התחזית היום תהיה °26 לכל היותר…״) הוא מופיע ככה. אפילו בפירוט המעלות לפי השעות ביממה – הסימן עדיין משמאל!
זה נראה לי שגוי, אבל חשבתי שאולי העדפות מערכת ההפעלה העברית השונות מאלה של קליפורניה יכולות לשבש דברים. אם כך למה מתחת לפירוט ״סופות רעמים״ כתוב כשסימן המעלות מימין: ״26° מקס׳ 16° מיני׳״  – לרובוטים האמריקאיים הפתרונים. (נסיונותי למצוא אצל המתחרים מגוגל את ההוראה המדויקת ״איפה שמים את סימן המעלות״ העלו חרס וגבבה – אבל אתם בטח יודעים מה נכון).

ואם נחזור לתמונה שאני צילמתי באותו מקום בשבת, נראה שאמנם אין צבאים בשדה והעץ נטול עלים, אבל יש משהו חדש שהעוקבים של פייסבוק לא זיהו: תעלה ארוכה נחפרה באמצע השדה וצינור השקייה שחור מונח לצד הכביש, מחכה שיגיע זמנו. על זה בדיוק כתב המשורר (יחיאל מוהר): ״רון קילוח בצינור / צינורות עורקי הנגב / זה דרכו של המזמור״.
אני מקווה שבפעם הבאה שישלחו לי עדכון מזג אוויר יקפידו יותר על סימן המעלות ויוסיפו את הצינור.

אגב, העיסוק בנושא של סימני הכתב הישנים (אלה שלפני דור האמוג׳ים) רשום לי ב״רשימת ההמתנה״ כנושא חשוב ביותר לחקירה וכתיבה. למשל: מי המציא את סימן השאלה? ומתי הוכנסה הסולמית והכרוכית (שטרודל)? על זה האחרון כבר כתב הלשונאי רוביק רוזנטל פוסט מעניין: ״האיש שהמציא את השטרודל״, אבל הוא עסק בכינוי בעברית ולא בהמצאה עצמה. ואתם יודעים שאין לי (ובעיקר לכם) יותר מדי זמן להתעמק ב״שטויות״ האלה.

ועוד אוסיף שלפני שלוש שנים כבר הצעתי ל״אחראי על האינטרנט״ להוסיף סימן שטרודל חדש. בפוסט הישן ההוא תמצאו עוד הרבה מידע שגוגל לא ממהר למסור לכם.

גם סימן מהפכני לדבל-יוּ-דבל-יוּ-דבל-יוּ (WWW) כבר ״המצאתי״. אבל, לצערי, אף אחד לא מקשיב לי ב״חלונות״ הגבוהים.

ותודה, שוב, למארק בקליפורניה על שטרח לעדכן אותי.

  

ואחרי שפורסם הפוסט הסתבר לי שפייסבוק לא בירך אותי באופן מקרי וחד-פעמי. הוא ממשיך לשלוח לי ברכות ״ערב טוב, יגאל!״ ו״אחר הצהריים טובים, יגאל!״, ״מעונן עכשיו בבארי (קיבוץ)״ ו״השמש זורחת עכשיו בבארי (קיבוץ)״. הברכות מלוות באיורים חביבים עם בית סימבולי עם ארובה ועצים ויונה או אולי אנפה. וסימן המעלות נשאר בצד הלא נכון, גם כשהאוויר מתחמם ל-°23 (או ל-23°). טוב שיש עקביות.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.