השירים שאהבנו לשמוע ||| שירי המלחין רפי בן משה. שלא לאהוב אותך?

״שלא לאהוב אותך איך אפשר?״
דודי פטימר, חוקר המוסיקה הישראלית הצעיר פרסם פוסט כואב על המלחין רפי בן משה. הוא כתב בין היתר בפוסט בפייסבוק:
״עצוב לי, עצוב לי מאד. אני מתבייש עד כלות נשמתי. לפני כמה ימים פניתי ללא מעט כלי תקשורת (רדיו וטלוויזיה) בכדי שישמיעו שיר אחד של רפי בן משה, מגדולי המלחינים בארצנו שחגג השבוע יום הולדתו ה-89 בכדי לחלוק לו כבוד, ונחרדתי מאד לגלות כי מרביתם חשבו שרפי חלילה נפטר (וזאת כשחלקם בכלל לא שמע עליו מעולם), שאינו עמנו ואלו שכן שמעו על שמו "במקרה", הסבירו כי הם ממעטים להשמיע שיריו בתואנה ש"הוא לא מוכר רייטינג", ש"שיריו אינם רלוונטיים" וש"הוא לא מעניין" (אלו הציטוטים שנזרקו במהלך שיחות הטלפון)״.

והוא הוסיף: ״אני מבקש, לרגל יום הולדתו של רפי ובכלל, מכל מי שקורא פוסט זה, אנא שתפו, השמיעו, הזכירו ולו בפוסט קטן את שיריו של רפי כי אתם, הקהל ברשתות החברתיות, בעלי הכח האמיתי לחלוק לרפי את הכבוד הענק לו הוא ראוי. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למי שתרם כל כך הרבה למוסיקה שלנו״.

אמנם היה לי פוסט אחר, כמעט מוכן להיום, בנושא הלוגואים של ערוצי הטלוויזיה החדשים. אבל מה  חשובה הזוּטוֹלוֹגיה הצבעונית והשוּלית הזו לעומת המלחין של ״דרך הטבק״ ו״סיירת שקד״ ו״לילה ראשון בלי אמא״, ועוד שירים שהם חלק בלתי נפרד מהדנ״א הישראלי של פעם, הרבה לפני ש״קשת״ ו״רשת״ נולדו וחוברו להם יחד ופוצלו להם לחוד.

הצטערתי לראות שלמלחין כל כך מרכזי אין ערך בוויקיפדיה (מה שיש להרבה דוגמניות ומגישי טלוויזיה, עכשווים אבל לא ממש משמעותיים). דודי פטימר (בתמונה משמאל עם רפי בן משה) מנסה לתקן את העובדה המצערת הזו ב״דודיפדיה״ שהקים, שם תוכלו לקרוא על רפי בן משה פרטים ביוגרפיים מעניינים.
בין היתר גיליתי שרפי בן משה היה המנהל של להקת גייסות השריון, ובגלל הביוגרפיה האישית שלי, יש לי לחיל הזה סימפטיה מיוחדת. את חלק מהשירים שלו אפילו זכיתי לשמוע בזמן אמת מהלהקה המיתולוגית עם אבי טולדנו ותיקי דיין.

מכיוון שפתחתי בלוג לפני 5 שנים (ורבע), ושלפני כמעט 13 שנה המציאו את היוטיוב, אני מנצל את הבמה הקטנה שלי לשים כאן כמה משיריו של המלחין רפי בן משה. עם איחולי בריאות ותודה על השירים שהלחין, שעד היום הם אהובים על רבים מאיתנו ומזכירים את שנות חיינו היפות ביותר.
הוספתי כמה מילות קישור עם אסוציאציות אישיות לשירים, והנה הם באים (לפי סדר מקרי, כרגיל אצלי):

בנצי השמן – מילים: דן אלמגור / לחן: רפי בן משה
בנצי השמן הקדים אותי קצת עם ״חיל השריונים״ וה״סופר-שרמנים״ שלו, ומילות השיר אולי לוקות במה שהיום קוראים ״שמנופוביה״, אבל פעם שריונר – תמיד שריונר. גם אם הוא קצת שמן.
ספוילר: ״כל חבריו השתחררו מזמן /  אז למה הוא בחיל גם כעת? / כי פעם הוא נכנס לאיזה טנק / ולא הצליח עד היום לצאת!״

 

לילה ראשון בלי אמא – מילים: יוסי גמזו / לחן: רפי בן משה
״אל אלוהים עוד שנתיים וחצי / שנתיים וחצי, שנתיים וחצי / שנת… / נו? – / ועבר רק יום!״
״איזה "סידור", חברה לֵצים / איזה תכסיס שקוף! / אל אלוהים, עוד שתיים וחצי…״
למרות שאצלנו כבר לא היו ״חברה לֵצים״ בטירונות השריון, השיר הזה מזכיר לי שאנחנו התגייסנו באמת לשנתיים וחצי, אבל כבר בטירונות האריכו לנו את השירות בחצי שנה. ועד היום לא הצליחו להחזיר, לכמה דורות של חיילים ושריונאים, את החצי-שנה האבודה הזאת.

 

בסיירת שקד – מילים: דליה רביקוביץ' / לחן: רפי בן משה
זה שיר מובהק של מלחמת ההתשה. המלחמה שלא זכתה לתהילה ולהכרה, וגם אות המלחמה שחולק 33 שנים אחרי סיום המלחמה (ומלחמות נוספות שבאו אחריה) לא הצליח להכניס אותה לתודעה. עד כמה שידוע לי השיר נכתב על ידי המשוררת דליה רביקוביץ׳ אחרי ביקור במעוזי התעלה בתקופת ההתשה ההיא ואפשר לשמוע בו את מתי כספי בתחילת דרכו: ״בסיירת שקד, יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט, וחוזרים גם אחרי חשכה / ואת הרעים / שאבדו בדרכי העפר, שומרים בלבם, מכל משמר״.

ועכשיו שני שירים קצת יותר ישנים, הזכורים לי מהילדות:

הלילה לטיילת – מילים: יוסי גמזו / לחן: רפי בן משה
משום מה בשירים המוצגים ביוטיוב אין קרדיט למלחין. הגיע הזמן להוסיף. ומי שמתעניין מי זו רביעיית הטיילת ימצא את התשובה כאן״רוצה איתך הלילה לטיילת / רוצה איתך הלילה אל החול / רוצה להתפנק איתך, כילד / בתוך סינור החושך הכחול…״ 

דרך הטבק – מילים ולחן: רפי בן משה
״ארץ עזובה היא דרך הטבק / צהובת קוצים היא / וענן אבק״.
לשיר הזה סיפור מעניין במיוחד: ״המנגינה של "דרך הטבק" נותרה לרפי ללא מילים, והוא החל לחפש כותבי מילים שישלימו את החסר. אף כותב לא קלע לרצונו של רפי והוא החליט לבסוף לכתוב את המילים בעצמו. הצמד ׳יונה ומתי׳ (יונה עטרי ומתי עינב) עבדו על השיר ב-1958. הם ניסו, ללא הצלחה, להתקבל עם השיר הזה לתכנית הבידור של אד סאליבן. יום אחד, הדודאים (בני אמדורסקי וישראל גוריון) שמעו את השיר ופנו לרפי שהם רוצים להקליט אותו. הדודאים הקליטו את השיר והשיר הפך לשלאגר היסטרי״ (מתוך דודיפדיה).

והנה השיר, שלא יכול להיות שאין לו רייטינג ושהוא ״אינו רלוונטיי. הרי את השיר הזה שרים במאות גני ילדים מדי שבת. מה יותר רלוונטי מזה?

מי אוהב את השבת – מילים: אהוד מנור / לחן: רפי בן משה;
״מי אוהב את השבת? / אמא ואבא! / מי אוהב את השבת? / סבתא וסבא! / מי אוהב את השבת? / אני, אתה ואת. / כל העולם כמעט! / אז למה לא כל יום שבת?״
באמת למה?

ואחרון אחרון להיום: אבי טולדנו, הסולן של להקת גייסות השריון בלהיט הרומנטי (וה״לא-רלוונטי״) שהרטיט הרבה לבבות בשנות השבעים (ונדמה לי שהוא מרטיט עד היום).

שלא לאהוב אותך איך אפשר / מילים: יוסי גמזו / לחן: רפי בן משה
״שלא לאהוב אותך איך אפשר / אם יופייך הגועש מדליק כך לפתע בלב השר / סרנדות של אש״.

וגם אני שואל: איך אפשר, איך אפשר, איך אפשר?
תודה שהקשבתם, ותודה לדודי פטימר שממשיך לשמר את הזמר העברי.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על השירים שאהבנו לשמוע ||| שירי המלחין רפי בן משה. שלא לאהוב אותך?

  1. תרצה הכטר הגיב:

    מאוד מרגש ומצער כאחד. כל אחד יכול לנסח ערך בויקיפדיה. אני קיבלתי הדרכה ממדריכי כתיבה בויקיפדיה בקורס מטעמם שמתקיים כל חודש בספרייה הלאומית. כתבתי ערך על שם סבתי ז"ל (סופי צ'רניאק) והוא עדיין מופיע שם. העקרון של ויקיפדיה הוא שערכים ייכתבו לפי התקנון וללא תשלום על ידי מי שמיומן בכך. חבל שרבים אינם יודעים על כך.
    סופי צ'רניאק בויקיפדיה –
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7

    • igalz הגיב:

      תודה, תרצה.
      נכון שכל אחד יכול לכתוב ערך בויקיפדיה. אבל העובדה שאף אחד, מאלה שיודעים את הפרטים על המלחין שהלחין כמה מהפזמונים ה״היסטוריים״ שלנו, לא כתב ערך כזה, מעידה משהו על התרבות הישראלית העכשווית. וחבל. (הערך שאת כתבת על סבתך נראה כתוצאה של מחקר לא קצר, אבל אפשר גם לכתוב ערך קצר עם פרטים ביוגרפיים עיקריים למען הסקרנים שמחפשים תיאור כללי).

  2. יגאל רוסמן הגיב:

    יפה יפה יגאל………אכן איש יקר……יצא לי אני חושב בשנת 80 של המאה הקודמת לשיר איתו בחבורת הזמר של מטה אשר……..איש מקסים ומוכשר……בלי מניברות צנוע……ושמחתי לשמוע שהוא איתנו לא ידעתי….ברכות

    • igalz הגיב:

      תודה, יגאל החבר ממחזור השריון ההוא.
      אולי גם אתה זוכר את אבי טולדנו מלהקת השריון ההיא. בנצי השמן, לעומתו, לא היה מהמחזור שלנו (״ופעם הוא נכנס לאיזה טנק, ולא הצליח עד היום לצאת״).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.