אותות מלחמה ||| למה דווקא ב״ארץ המלחמות״ ממעטים לחלק עיטורים, אותות ומדליות?

הנושא הזה של מסת הדרגות, האותות והעיטורים הנהוגה בצבאות העולם הוא לכאורה שולי ביותר. מה איכפת לנו, הישראלים – הצנועים והלוחמים, היפים והאמיצים – מאותות ומדליות של גנרלים בצבאות זרים?
נזכרתי בנושא השוּלי הזה בהקשר של מלחמת ההתשה שנכנסה אצלי לפיסקה אחת בפוסט על שיריו של המלחין רפי בן משה (״בסיירת שקד״). ציינתי שם את הפרשה של החלוקה המאוחרת (מאוד) של אותות המלחמה ההיא. ועכשיו אפשר לגלות, שלמרות שעל פי כל הקריטריונים המחמירים הקובעים שכל מי ששירת בתקופה ההיא בצה״ל זכאי (על פי פקודות מטכ״ל או אחרות) לקבל את העיטור החשוב – גם אני, כמו ודאי עוד רבבות חיילים של העת ההיא, לא זכיתי עד היום שהרמטכ״ל הנוכחי או מי מהאלופים או אלופי המשנה (או אפילו המ״פ שלי) יעניק לי את האות המגיע לי על פי כל דין. וכך נותרה חולצת א׳ הצבאית, ששמורה אצלי למסיבות פורים ולערב שירי להקות, נטולת העיטור החשוב.

(בויקיפדיה מספרים כך: ״אות מלחמת ההתשה הוא אות מערכה ישראלי המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפי מלחמת ההתשה. חלוקת האות, הניתן מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, החלה בשנת 2003. במשך שנים נמנעו ממשלות ישראל להכיר במלחמת ההתשה ולכן הוחלט להכריז עליה כעל מלחמה, ולהעניק בגינה אות מערכה, באיחור של 33 שנים״).

כדי לאייר את הנושא החשוב של ״האותות והמופתים״ בצורה ויזואלית (כראוי לשם הבלוג הזה) יצאתי ל״שדה המערכה״ של גוגל ואספתי למסדר של הפוסט הזה כמה תמונות מייצגות של גנרלים אמיצים מצבאות העולם הרחב. כדי לא לפגוע בשום מדינה ידידותית (או פחות ידידותית) לא ציינתי לצד כל מפקד מיהו ומאיזה צבא הוא הגיע לגוגל. חלקם ודאי מוכרים לכם משיעורי ההיסטוריה, או מתמרונים משותפים.

  

הנה כמה גנרלים ישנים יותר (אתם בטח מזהים אותם מהטירונות או מקורס מ״כים):

  

וכמובן שברשת השובבנית אפשר למצוא ״אנשים קטנים״ שמתלוצצים על הסמלים החשובים:

תמיד הפליאה אותי העובדה שדווקא בצה״ל, הצבא שנלחם הכי הרבה, עדיין מתקיים הויכוח החוזר אחרי כל ״סבב״ – אם האירוע יכול להיקרא ״מלחמה״ (ששווה חלוקת ״אות מלחמה״, או ״אות מערכה״ לפחות) או שזה היה רק ״מבצע״, או אפילו ״תקרית״ בלבד, או סתם ״היתקלות״. הנושא כל כך לא מוסדר, שיוצא שלמרות ההרגל הבלתי רשמי שלנו לצאת לקרב כל שנתיים (או פחות) הוא מעולם לא טוּפל בצורה יסודית.

 
שני רמטכ״לים ישראליים מעוּטי עיטורים ואותות (השמאלי לפחות קיבל כיכר על שמו)


״החייל המעוטר ביותר בצה״ל״ בחליפה נטולת-אותות (וללא עניבה) מרים כוסית במשרד הביטחון עם הרמטכ״ל והאלופים. ברקע אימרתו ההיסטורית של בן גוריון (זה ההוא מנתב״ג)

מה שמאחד את כל הגנרלים מחוץ-לארץ – מצביאים אמיצים מהמאה ה-18 ועד ימינו – הוא מצבור המדליות והעיטורים שהם נושאים על כתפיהם, על החזה שלהם, ובעצם על כל חלק פנוי בגופם. זה תמיד קצת הפליא אותי, בתור לוחם זוטר מהעבר שחולצתו הייתה ריקה יחסית ממדליות – כמה מתכת וסרטי בד, וכפתורים מוזהבים ו״שרוכי-הדרכה״ ושאר אותות ומופתים, צריך הגנרל הלא-ישראלי הזה לסחוב לכל מקום אליו יילך (או נכון יותר ירכב על הסוס או ייסע ברכב המשוריין שלו).

מוצגים כאן שני ״עיצובים״ שכבר פורסמו בבלוג בנושא: האחד איור ישן של שרשרת הפיקוד (עם גנרל לא-ישראלי בעליל וטירון-ישראלי-גנרי), וגליון פורים של מקומון-הכפר ״תוספתן״ עם הדמיית חייל עטור אותות ודרגות אקראיות, כולל כמה סיכות בלתי-צבאיות לחלוטין (״תו״, ״צבר״, ״הנוער העובד והלומד״).

 

וכשאני מסתכל על חולצות הגנרלים שלנו, אפילו ״הרמטכ״ל המעוטר ביותר בצה״ל״ וחבריו האמיצים (באמת), תראו כמה מעט שרוכים וזהבים יש להם על החזה. ועל מדליות של ממש בכלל קשה לחשוב.
ואז חשבתי פתאום שאולי זו הסיבה שאנחנו יוצאים לסבב כל שנתיים-שלוש (ובין לבין עושים כמה ״פעולות״ ועוד שניים-שלושה ״מבצעים״). אולי הגנרלים, ואולי אפילו השרים ששולחים אותם אל הקרב, פשוט מקנאים קצת בכל מפקדי העולם עטורי האותות?

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על אותות מלחמה ||| למה דווקא ב״ארץ המלחמות״ ממעטים לחלק עיטורים, אותות ומדליות?

  1. אלוף במיל' הגיב:

    ראה גם למשל את http://tywkiwdbi.blogspot.com/2012/11/full-medal-jacket.html
    פופוליסטי אבל באותו הסגנון

    • igalz הגיב:

      באמת מעניין מאוד. מה דחוף בימינו להעמיס על מדי הגנרלים את כל המתכת והסרטים הצבעוניים מימי הביניים? נדמה לי שאייזנהאואר לא נראה פחות גיבור עם מדים ״נקיים״.

  2. נמרוד חפץ הגיב:

    משום מה פיספסתי את הפרסום בזמנו, בביקור בבירת האימפריה הבריטית[לשעבר-אימפריה, הבירה נשארה], ביקרתי במוזיאון מלחמת העולם הראשונה וגם השניה, ושם רואים שאם גנרל אלנבי לדוגמה היה רוצה ללכת במצעד חגיגי עם כל האותות שקיבל היו צריכים ללכת אחריו עוד 2-3 נושאי אותות, סרטים ומדליות על מנת שיוכלו לראות את כל "שלל גבורתו", והוא רק דוגמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.