בנק ישראל מציג ||| רק על עצמי לספר ידעתי. צר עולמי כ״סימן מים״ ו״פס זוהר״

כתבתי כאן כבר כמה פעמים על השטרות הישראליים החדשים. פעם זה היה על השפם של טשרניחובסקי ופעם אחרת על שטרות המשוררות. לכן הבאנר, המופיע עכשיו באתרי החדשות ומספר על אמצעי ההגנה בשטרות, לא משך אותי בהתחלה ללחוץ עליו.
זו הייתה טעות! אמנם בשירה ובספרות עברית אני מומחה קטן מאוד, אבל בגרפיקה והדפסה ביטחונית דווקא יצא לי לעסוק לא מעט במהלך עבודתי בדפוס שעסק לא מעט בהדפסות של תווי קניה, תעודות שונות ועוד מה שנקרא הדפסה ביטחונית (לא פלא שאין הסבר בויקיפדיה העברית למונח הזה. הרי אנחנו מבינים לא מעט בכסף, אבל מה לנו ולכל הפרטנות האירופאית הזו. מי שמתעניין על מה מדובר מוזמן להיכנס לקישור).

נדמה לי שגם אתם תאהבו את הסרטון המעניין, המסביר ומפרט את כל אמצעי ההגנה נגד זיופים המופיעים על השטרות החדשים.
האזרח הפשוט (גם אני אזרח כזה) כשהוא מחזיק את שטרות ה-₪20 וה-₪100 החדשים לא חושב יותר מדי על השירים היפים של רחל המשוררת ולא על חייה הקשים. הוא גם לא מתעניין איזה ספרים ושירים לאה גולדברג כתבה או ערכה. במקרה הטוב הוא זוכר את ״צר עולמי כעולם נמלה״ ואת ״פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו״.
אבל אותו אזרח/ית מדומין/ת דווקא יאהב מאוד שיהיו לו בארנק כמה שטרות של רחלים, ועדיף – גולדברגים (שמעתי שיש כבר ״אלתרמאני״ ו״מאה גולדברג״, ויש שקוראים לשטר החדש ״שטרחל״, כהמשך ל״שטרניחובסקי״. עוד הרבה פרטים בנושא השטרות תראו אצל גיא חג׳ג).

כשירות נגד זיופים, וגם כמחוות הערכה לאמצעי הביטחון הגרפיים הרבים, מוגש כאן הסרטון של בנק ישראל. צפו-צפו ושתפו-שתפו. שידעו שאמנם אפשר אולי לסרוק ולצלם כל שטר – אבל קשה מאוד-מאוד להכניס את כל אמצעי הביטחון לצילום השטר המזויף. ובפעם הבאה שתקבלו ״שטרחלים״ ו״גולד-ברג״ אחד תסתכלו עליהם מול האור ותחפשו את הדמות הסמויה. ואולי גם תורידו מהמדף את הספרים, ותדפדפו בשירי רחל (״צר עולמי״) וב״פלוטו״. שם אין שום סימני מים ופס זוהר ו״פרפקט רגיסטר״, ואין שום ״מיקרופרינט״ ודמויות שנראות באור אולטרה-סגול. אבל גם הם שווים לא מעט.

 

את השטרות החדשים של המשוררות עוד לא זכיתי למשש, ובעניין הספרים – גם מי שבמקרה אין לו את שירי רחל על המדף ואפילו לא את פלוטו, יכול להיכנס ל״פרויקט בן יהודה״ המבורך (מעניין אם מחייה השפה העברית כבר קיבל שטר אמיתי?) ולעיין בכמה מהיפים בשירי רחל.
למשל ב״זמר נוגה״:
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

 

וחוץ מפלוטו (שהסיפור שלו קצת מורכב), כתבה לאה גולדברג עוד הרבה שירים יפים אחרים – לילדים ולמבוגרים. הנה אחד מהם (כולל תווים למי שמבין):

שתהיה שבת שלום, עם דפדוף נעים בשטרות ובספרים,
ובלי פצמ״רים וממ״דים ואמצעים ביטחוניים כאלה ואחרים.
מאחל: ה״גרפיקאי הביטחוני״ לשעבר והאזרח הביטחוני מאז ומתמיד.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גרפיקה ממוחשבת, ישראל, עיצוב גרפי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s