אחד הפוסטים הראשונים שלי בבלוג – פוסט שפורסם לפני חמש שנים ורבע – היה: ״גם לפונטים יש רגשות ||| מה הם עשו לדוד?!״. הפוסט נכתב אחרי ביקור קצר בזכרון־יעקב והתרשמות משלט תמים של חנות אינסטלציה מקומית. חשבתי אז שזה מקרה די נדיר שבו למתקין השלטים אין התמצאות בסיסית במבנה האות העברית, ואולי גם לא בסוגי הגופנים השונים. העליתי את צילום השלט, התבדחתי קלות על ה־ק׳ המשובשת והיצירתית וה־ז׳ ההפוכה וחשבתי שאפשר לעבור לסדר היום. לימים גיליתי שהבעיה עם הפונט דוד היא חמורה הרבה יותר. מסתבר שבארצו של דוד המלך פזורים מאות שלטים שמתנכלים לגופן הפופולארי התנכלות בלתי נסבלת.
הפונט דוד הוא אחד הגופנים היותר פופולאריים בעברית. מאז שעוצב בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת בידי איתמר דוד הוא זכה להרבה גירסאות:
במקינטוש – דוד היה בין הגופנים הראשונים, קראו לו שם ״רמת־גן״ ו״רמת־אביב״ (דוד בינוני וכבד).
בווינדוס – יש עדיין כמה משתמשים בלתי־מודעים להיסטוריה הטיפוגרפית, שמכנים אותו ״דייוויד״ (בגלל ששמו מופיע בתפריט באנגלית). הפונט דוד מופיע גם בכל מיני מקומות נוספים – מהרשמיים והמכובדים ביותר (כמו הפודיום של הרה״מ ושלטי ערים ומועצות) ועד שלטים מזדמנים ברחוב ובשוק.
לגופן דוד יש וריאציות רבות. אני מעדיף את זו שנמצאת בקטלוג בצלאל הישן (שערך אילן מולכו ומוצגת כאן משמאל), אבל על כך נדון בהזדמנות אחרת.
הטיפוגרף הצעיר והמוכשר בן נתן הגדיל לעשות ופתח באינסטגרם ״מוזיאון״ קטן בשם #סליחהדוד, הכולל תמונות רבות שממחישות את ההתעללויות האלה בדוד, הפונט התמים וחסר הישע.
גם אצלי כבר התפרסמו כמה צילומים בנושא. וכזכור נטפלתי, בין היתר גם לפודיום הרשמי של ראש הממשלה, שאפילו שם נמצאו סימני התעללות קשים.
הנה כמה מהדוגמאות מהארכיון של #סליחהדוד. שימו לב לכושר ההמצאה שמפעילים מתקיני הדוד למיניהם: חלקי ק׳ במקום ל׳, חלקי ה׳ הפוכים אופקית (אפילו אצל הפודיום של הרה״מ), ט׳ ו-פ׳ מתחלפות, ג׳ קצוץ, שינים ועינים מתנדנדים, אותיות א׳ הפוכות ובעיקר יודים שמנסים להתיישר לקו העליון. ממש מתבקש כאן לבקש סליחה מדוד.
כידוע, ציבור משתמשי הפונטים לא כל-כך מדקדק בקוצו של יוד, בהיפוכה של ט׳ ובוודאי שלא ב-8 הפוך או א׳ שעומדת על הראש. זה נושא שמצחיק רק גרפיקאים טרחנים. ההסבר למה דווקא האות דוד זכתה לרוב השיבושים נעוץ בסגנון הקליגרפי שלה. האות י׳ למשל מופיעה במקור נטויה על צידה וכך משתלבת יפה בשורה כולה. מתקיני שלטים מתקשים לעכל את זה, מה גם שאין לאות הקצרה הזו קו בסיס. לכן רבים מהשיבושים הם של היוד הקטנה והמסכנה. אבל כפי שאתם יודעים, כשמתחילים לשבש – אין שום מעצורים וכך יצא שכמעט כל אותיות האלף-בית של דוד זכו לשיבושים.
שמתי כאן כמה מהשלטים האלה מתוך האוסף #סליחהדוד של בן נתן ואני מבקש את כל אלה שמאתרים שיבוש לפנות לועד למען האות העברית ולעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי.
ומשהו קצת יותר אופטימי בקשר לאות דוד: אני שמח תמיד לפגוש אותה, כאן אצלנו במזלג הדרכים של ״אתרי תיירות בארי״ (אולי זו הגדרה קצת מופרזת: כאילו מצפים לכם שם החומה הסינית, מגדל אייפל ופסל החירות – ולא גדר הביטחון, מגדל מים חלוצי, אנדרטה אוסטרלית ומכרות גופרית בריטיים ישנים).
בדיוק בצומת החשובה הזאת מוצגת (או אולי נכון יותר להגיד: ״טמונה״) עבודתם של האמנים דב אור־נר ושי זכאי ש״קברו״ שם ב״יום שלישי 31 למארס 1998 בשעה 15:00 בעומק של 10 מטר קרן אור שמש ועלה זהב״(!) עם הבטחה אופטימית לעתיד. הנה תמונות מהעבודה שצולמו השבוע:
השלט כולו כתוב באותיות דוד כבד חרוטות בברזל. ומכיוון שהעבודה נמצאת בשטח הפתוח האותיות אוספות לתוכן את זרעי הקיץ של צמחיית האיזור ומנביטות אותם מיד עם בוא החורף (או הסבב הבא, מה שבא קודם). הנה כמה תמונות שצילמתי השבוע. אפשר לראות את נבטי הצמחים המבצבצים בתוך האותיות של דוד כבד. אולי זו מעין נחמה קטנה עבור האות העברית הותיקה והחשובה, אחרי כל הפגיעות שנפגעה בשלטים המקולקלים. מי ייתן ו״עלה הזהב״ של העבודה האמנותית בצומת, באמת יהפוך לאור.
#סליחהדוד #תודהבן ו-#תודהדב.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 