הפרעה דו־לשונית ||| ״once עשית, אין כבר דרך חזרה!״, ״חרא סרט. אל תלכו!״

מדי פעם אני טורח לכתוב פוסט (רשוּמה!) בנושא השפה העברית. אמנם המומחיות שלי היא בתחומים אחרים (אם בכלל יש לי מומחיות ממוקדת כלשהי) ולא בנושאים לשוניים, אבל יש ביטויים או אמירות שמקפיצות לי את הפיוּזים (נתיכים?) גם כשאני שומע אותם בפעם האלף.

הפעם אתמקד בשניים מהמקרים האלה, וכרגיל, תוכלו לתקן אותי אם אני טועה, או אם אני סתם מבלבל את המוח ומטריד בנושאים שהם ממהותה של התפתחות ״שפה חיה״ ו״סלנג הומוריסטי״ – או כל הדברים האלה ביחד.

שני הנושאים שנדון בהם היום נוגעים ל״אנגליזציה״ או ״אינגלוּז״ של העברית. הראשון הוא השימוש בצירוף המתואר בדוגמה הזו: ״Once החלטת – תעשה את זה!״. התקשיתי קצת למצוא בחיפושי ברשת דוגמאות אופיניות לצירוף השכיח הזה, אבל אתם בטח מכירים את זה מהרצאות, מצגות וסתם שיחות חולין. נדמה לי שהוא חדר כל־כך עמוק לשפה שאין בכלל שאלה בנושא: ״Once החלטת להשתמש ב־Once – לא תוותר על זה!״.
(בבלוג ״עמדת תצפית״ מצאתי ציטוט שאפשר להביא כדוגמא מדברי מנכ"לית המוסד לביטוח הלאומי לשעבר: ״בארה"ב יש מדינות ש once עשית שכירות, מותר למשכיר להעלות רק בשעור המדד״)

אם ננסה לעקוב אחרי המקור לשיבוש החינני, נגלה ודאי שהוא נובע מהשיח העסקי־ה״ביזנסי״: Once שמעת בן אדם אומר לך ״Once עשית – שיחקת אותה!״ – מייד אתה מבין שעומד לפניך איש העולם הגדול, בן־אדם יודע שפות ובקי בהלכות עולם. אני מבקש סליחה מדוברי ה״Onceית״, אני יודע שאני משתייך לדור הישן של העברית, זה שנולד כאן "Once upon a time", רגע אחרי שהבריטים עזבו ולפני שהתרבות האמריקאית שטפה את הכל. כולל את העברית.

לא התייעצתי עם האקדמיה ללשון עברית. האקדמיה הזו עושה עבודה יפה בדף הפייסבוק שלה עם פוסטים מלאי הומור, המדגימים כמה מהשיבושים ומציעים תיקונים, חידושים ודרכים להשתמש נכון בעברית בת ימינו. בתמונת הפרופיל של דף האקדמיה כתוב: ״כי אין לנו שפה אחרת״, ובדף הזה מלמדים מילים חדשות וגם שומרים על התייחסות לנושאים אקטואליים, למשל:
״מילה בחדשות: בשעה זו חברי הכנסת מהיַחְדָּה והנֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה) מנהלים דיונים סוערים על חוק המרכולים. דבר משמעותי המתרחש בשל המשבר הפוליטי הוא כי המילה מַרְכּוֹל (סופרמרקט) נישאת כעת בפי כול.״ ואנשי האקדמיה מצרפים שם את האמוג׳י המחייך (רִגְשׁוֹן) המתבקש: 

  

 

לי נדמה שאפשר, ואולי אפילו רצוי, להשתמש במונחים הלועזיים המעודכנים: ״פייסבוק״ ולא ״ספר הפרצוף״, ״אפל״ ולא ״תפוח״, ״סטנד־אפ״ ולא ״מִצְחָק״, ואפילו מותר להגיד ״האוטו שלנו גדול וירוק״ ולא חייבים להגיד ״המכונית שלנו קטנה וכחולה״. אבל בין זה לשפה האמריקו-עברית יש עדיין הבדל קטן.

הביטוי השני שמפריע לי הוא השימוש בשם התואר לפני העצם, כמו בדוגמא השכיחה: ״חרא סרט!״.
להבדיל מהצירוף התקני ״הסרט היה גרוע״, או ״חרא של סרט״. כאן נדמה לי שהייתה מידה של הומור או פרודיה, כשהצירוף נכנס לשפה המדוברת. הרי גם המשתמש בנדיבות בצירוף הזה, יודע שלא נהוג להגיד ככה בעברית (מה גם שחרא זה לא בדיוק עברית). הוא מתכוון לעשות פרודיה על השימוש האנגלי ואולי לרמוז שהסרט לא ממש גרוע, הוא פשוט… קצת חרא.

אני קורא מכאן לרבבות הקוראים: הפסיקו עם זה! Once התחלתם לדבר בעברית מאוּנגלזת, יצאו לכם חרא ביטויים. חזרו הביתה, גשו לדף האקדמיה, תקראו את ההלצות שלה ותחזירו את העברית של פעם. מותר ורצוי להשתמש מדי פעם בסלנג ולעשות ״צחוקים״ אבל לא כדאי להרוס את העברית.
עברית שפה יפה.

שבת שלום לכל דוברי העברית,
יופי סערה תהיה לנו! Once יתחיל לרדת גשם, הוא לא יפסיק עד מחר!

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה לשון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על הפרעה דו־לשונית ||| ״once עשית, אין כבר דרך חזרה!״, ״חרא סרט. אל תלכו!״

  1. רג'ול ורדי הגיב:

    גם השפה שמשבשים היתה ברגע מסויים שיבוש של שפה אחרת. והעירוב של שפה אחרת בה אולי צרם, אולי לא צרם, למישהו אז. זו אבולוציה. החכימה לעשות האקדמיה שמעדיפה לזרום עם הרחוב מאשר להכתיב, שמעדיפה להאזין, להפנים וללגמט מאשר להאבק בטבע.

    • igalz הגיב:

      טוב, גם אני נזהרתי מלקבוע מה מותר ומה אסור. רק סיפרתי מה מפריע לי: Once סיפרתי, זה כבר פחות מציק לי, למרות שזה עדיין ״חרא ביטוי״ לעניות דעתי.

  2. עמוס הגיב:

    ליגאל,
    יש יחידה אחת בצבא שאימצה לפני שנים את התרגום ONCE= "אחת", וכך אתה י יכול לשמוע ולזהות מי שירת כטייס על פי השימוש בתרגום הזה, רק השבוע הסברתי זאת לחבר בעת ששמענו הסבר של טייס קרב ….

    • igalz הגיב:

      עמוס, Once סיפרת לי (או ״אחת״) – זה כבר פחות מטריד אותי. אני לא רוצה להגיד על שום יחידה צבאית: ״חרא יחידה״. כולן מצוינות ונאמנות! אבל השיריון, כמובן, מעל כולן!!! נוע, נוע, סוף! (ובעברית תקנית).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.