יוצאים מהקופסא (כלומר מהקופסה) ||| איך לא שמנו לב שהאלף המסיימת התחלפה בה״א

ישבתי על הכורסא ופתאום ראיתי (בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית) שיותר לא כותבים דוגמא וקופסא וכורסא, ועוד מילים שמסתיימות ב-א׳ הארמית.
מקדמת דנא, אני זוכר שעל כל עיצוב של טבלה (לא כתבנו טבלא משום מה) או המחאה או סתם טופס, היינו מוסיפים את החותמת ״דוגמא״ (עם אלף בסוף). ואפילו את הטנקים שהחוליה הטכנית לא הצליחה לתקן הבאנו לפעמים לסדנא (ולא לסדנה) ובזה סגרנו את העסקה (ולא את העסקא). ואיש אז לא שאל את עצמו מה פתאום? למה לפעמים משמרים את המקור הארמי הישן ולפעמים לא? פשוט ישבנו על הכיסא או שקענו בכורסא, נסענו לסדנא וסיימנו באלף רבתי.

ועכשיו באה האקדמיה ועושה סדר בדברים. כך כתוב (ומצויר) בדף הפייסבוק המשעשע והמחכים שלה:

קופסא או קופסה? דוגמא או דוגמה?
קופסה ודוגמה!

הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע (מקבילה לה"א הידיעה בעברית): כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, ועָלְמָא – הָעוֹלָם.
שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. כך הם סדנא, גרסא, טבלא וגם דוגמא וקופסא. שמות אלו נוהגים בנטיית היחיד בדיוק כמקביליהם העבריים בעלי הסיומת ־ָה, ובאה בהם תי"ו הנקבה: עסקת טיעון, סדנת יצירה, גרסתי, גרסתך וכיו"ב.
לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a, כלומר: דוגמה ולא דוגמא, קופסה ולא קופסא. כך גם המילים עסקה, כורסה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, טבלה ועוד.
‍‍‍‍‍‍בצורת רבים אפשר לנקוט קופסות וגם קופסאות, דוגמות וגם דוגמאות, עֲסָקות וגם עִסקאות.

האקדמיה מכריזה בזאת שצריך ״להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה״, כלומר עם סיומת ה׳ ולא א׳בלשון רבים האקדמיה קצת יותר סלחנית והיא מתירה גם את השימוש בקופסאות ובכורסאות. ובכך היא  נותנת דוגמה יפה להתחשבות ברגשות הציבור.

משמאל הבאתי, סתם כדוגמא, פרסומת ישנה לסיגריות ״דוגמא״ (עיצוב: האחים שמיר).
החלטתי לזרוק את כל הקופסאות המיותרות שהצטברו אצלי על האִצְטָבָאוֹת של איקאה (או אולי, בגירסה של אבשלום קור: על השְׁמַרְדַפִים) ולהשתרע בכורסה, או בשְׁקַעְבִּי, בלשונו של הדוקטור. (על חוסר המוּדעוּת המוּדעת ועל ההומור והחיקוי העצמיים של דר׳ אבשלום קור תוכלו לקרוא ניתוח מעניין באתר ״המזבלה״).
ועל כל התורה של ביטול ״א׳ היידוע״ הארמית תוכלו לקרוא כאן, כולל תגובות מחאה זועמות של הציבור והסברים מה עושים עם ״סבתא״, ״אימא״ ו״אבא״ וגם עם ה״משכנתה״ וה״סיסמה״ (עכשיו חוץ מלנסות לזכור את הסיסמא המופרכת שבחרתם – צריך גם לדעת לחפש בקופסא/ה את הסיסמה ולא את הסיסמא).

לרגל סוף הסערה ולכבוד השבוע שיבוא עלינו לטובה – משליכים את הארמית, מוותרים על אלף הסיום ומשתקעים בכורסה (או יותר טוב – יוצאים אל הטבע).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, לשון, שעשועים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על יוצאים מהקופסא (כלומר מהקופסה) ||| איך לא שמנו לב שהאלף המסיימת התחלפה בה״א

  1. שרון רז הגיב:

    אני אמשיך לכתוב קופסא, דוגמא, כורסא, סדנא וכ"ו. אחלה פוסט!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.