אירלנד זה כאן! ||| מה זה בכלל ״גשר אירי״? ומה אפשר ללמוד מהאירים האלה (חוץ משתיית בירה)?

מדינת ישראל מתפתחת בקצב מדהים בשנים האחרונות. בעוד התקשורת החמוצה מתארת פקקים ומכשולים – נבנים כאן מחלפים ענקיים וגשרים מדהימים. ואם כבר מדברים על גשרים, יש סוג של גשר שלא זוכה למספיק דברי שבח והלל: הכוונה לגשר האירי (ששמו בעברית מַעְבָּרָה). מסתבר שה״מעברה״, כלומר הגשר האירי, נזכרת כבר בתנ"ך הרבה לפני המצאת אירלנד. בספר יהושע מסופר על אנשי יריחו שרדפו אחרי המרגלים של יהושע בן נון: ״וְהָאֲנָשִׁים, רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן, עַל, הַמַּעְבְּרוֹת; וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ–אַחֲרֵי, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם״ (יהושע ז׳, ב׳).

האיזור שלנו – שהפך בשבת האחרונה, כבמטה קסם תקשורתי, ליעד המועדף של כל המטיילים הישראליים הבאים למבצע ״דרום-אדום״ – משופע בכלניות אדומות, וגם בהרבה גשרים איריים.
תמיד הפליאה אותי התופעה המשונה הזו שה״שקע״ הקטנצ׳יק הזה בכבישי ארצנו, כולל בכביש ההקפי הצנוע של הכפר, זוכה לתמרור גדול ומכובד עם ההגדרה ״גשר אירי״. מה כאן גשר? ומה לאירלנד ולמעברון הצנוע, שלפעמים הוא קטן יותר מהתמרור המזהיר מפניו?

עשיתי ״מחקר״ קצר ב״אוניברסיטה של גוגל״ והסתבר לי ש״גשר אירי״ הוא מושג שבאמת הומצא באירלנד בזמן מלחמת אנגליה-אירלנד. האירים בנו גשרים שאינם בולטים מעל פני המים, וכך ניתן היה לשמור שנקודת החצייה הנוחה תיוותר סודית. אתמול בבוקר הלכתי לבדוק את המתחולל ביער שוקדה אחרי ״השבת האדומה״ האחרונה וגיליתי בדרכי כמה וכמה גשרים איריים. צילמתי אותם כדי שאם תתקלו בהם תדעו איך לעבור אותם בשלום.

ישראל זה לא אירלנד ואפילו לשמור על שלטי ה״גשרים האיריים״ אנחנו קצת מתקשים. כשהלכתי מגשר אל גשר, בדרך לכלניות, מצאתי כמה שלטים שה״מטייל״ הישראלי הרכוב על רכבי הקרב שלו (ג׳יפי 4×4, טרקטורונים, נגמ״שים, ואולי גם טנקים) לא התחשב בהם. הנה שתי דוגמאות אופייניות:

ואגב, אם כבר ״אירלנד״. אולי הגיע השעה ללמוד מהאירים לא רק את תרבות הגשרים, אלא גם איך מתפייסים. איך הופכים ״אויב לאוהב״. אחרי עשרות שנים של מלחמה קשה (מה שקראו שם: ״הצרות״, ובאנגלית: The Troubles) הגיע לפני עשרים שנה לאירלנד זמן הפיוס.
ה"צרות" נמשכו כשלושים שנה ובמסגרתן נהרגו אלפי אנשי צבא, לוחמים ו״בלתי מעורבים״. ב-10 באפריל 1998 ("יום שישי הטוב") חתמו בבלפסט נציגים של ממשלת בריטניה וממשלת אירלנד על הסכם בלפסט, שנועד ״להסדיר את עתידה של צפון אירלנד על פי רצון אזרחיה ובאופן דמוקרטי״. אדריכלי ההסכם זכו בפרס נובל לשלום לשנת 1998.
בקרוב (אולי) גם אצלנו, אם נדע ללמוד משהו מההיסטוריה של האירים, ולא רק מהגשרים שלהם.

ולכל מטיילי ״דרום אדום״ – ברוכים הבאים לאיזורנו. בטיולי הפריחות של ״דרום אדום״ – תמצאו את שלל הבילויים וה״פינוקים״ המחכים רק לכם (ולכל עמישראל). אבל, כפי שכתוב בכל השלטים – ״נא לא לדרוך על הכלניות״ (ואם אפשר גם לא להשאיר שקיות זבל ליד העצים ובין הכלניות).

שיהיה ״דרום אדום״ חמים ונעים לכולם, בשוקדה, ברוחמה ובאירלנד.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, היסטוריה, טבע ונוף, מלחמה ושלום, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אירלנד זה כאן! ||| מה זה בכלל ״גשר אירי״? ומה אפשר ללמוד מהאירים האלה (חוץ משתיית בירה)?

  1. levdave הגיב:

    גילוי נאות: חולה על אירלנד, הייתי שם 7 פעמים ומקווה לעוד. כן, יכולים ללמוד מהאירים איך לא לזהם את הסביבה, איך לשמור את המרחבים נקיים מעקבות המבקרים. אבל באשר לשלום, 'יום השישי הטוב' שהושג בעזרת קלינטון אינו כפי שנדמה. טייל עם נהג מונית (Black taxi tour) בבלפאסט וראה את הגדרות והשערים שנפתחים בבוקר ונסגרים ללילה בשכונות מסוימות, ותבין שזה לא מה שהעולם יודע. הגרפיטי על קירות הבטון המפרידים אזורים מלאים הבעות תקווה, אך ציורי הענק הקיימים בשפע על בתים, מנציחים את הוויכוח. גיבורים של צד א' הם רוצחים בעיני צד ב' ועוד ועוד.
    נסחפתי, סליחה. שנהייה ירוקים כמו אירלנד!!!
    דוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.