מודה ועוזב ירוחם. טעיתי והטעיתי. מזל שלא רבים מדי קראו את כל מה שפרסמתי בסדרת מר כלוּם שהסתיימה אמש ב״לא־כלוּם״ (מפי הגבורה, לכאורה). מאז שהמילה ״כלום״ עלתה לכותרות והביטוי: ״לא יהיה כלום, כי אין כלום״ הפך לעיקר החדשות, לא עשיתי הבחנה מספקת בין ״כלום״ ל״לא כלום״.
וכך כותבת ומפרשת האקדמיה ללשון העברית באתר שלה, ברשוּמה שפורסמה ב-08/08/2012 ועודכנה ב-28/07/2017 (הנוסח המלא כאן)
כלום ושום דבר
המילה כלום והצירוף שום דבר מציינים בתודעתנו 'אַיִן' ו'אפס'. לפיכך יש התוהים אם בניסוחים כגון 'לא אכלתי כלום', 'לא ביקשנו שום דבר' אין שלילה כפולה ומיותרת.
למעשה גם כלום וגם שום דבר – שאותם ירשנו מלשון חז"ל – אין בהם שלילה כלל. כלום פירושו 'דבר מה', 'משהו מזערי' (something ,anything). על גיזרונה של המילה הועלו השערות שונות. למשל יש הסוברים שמדובר בגלגול של הצירוף 'כָּל מְאוּם' או של הצירוף 'כָּל מָה' (בציבור מהלך פה ושם ההסבר כי 'לום' פירושו גרעין של זית, אך הסבר זה משולל כל יסוד והמילה המשוערת 'לום' אינה ידועה ואינה מתועדת). יש הדוחים את כל ההשערות שניתנו עד כה, וגיזרונה של כלום נותר אפוא עלום.
השימוש הרווח בביטויים כלום ושום דבר בהקשרים שליליים הוליד שימוש בהם לשלילה גם בהשמטת מילת השלילה: 'כלום', 'שום דבר' ואף 'שום כלום' במקום 'לא כלום' ו'לא שום דבר'. כך למשל בביטוי הרווח 'הכול או כלום' המשמש לצד 'הכול או לא כלום' באותה משמעות. השימוש בביטויים אלו לשלילה רווח בעיקר בדו־שיח במתן תשובה על שאלה, כגון 'מה אכלת? – שום דבר', 'מה עשיתם שם? – כלום' (ככלל תשובות בדו־שיח מנוסחות לעיתים קרובות במבנים חסרים). אין פלא אפוא כי ביטויים אלו נתפסים בתודעתם של רבים כמציינים שלילה מיסודם.
כאמור בצירופים דוגמת 'לא כלום' ו'לא עשיתי שום דבר' אין שלילה כפולה, ועם זאת שלילה כפולה כשלעצמה איננה מנועה בלשוננו. מבנה כזה מצוי לעיתים בספרות חז"ל, כגון "אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב" (משנה סנהדרין ד, א). גם המילה כלום באה לעיתים קרובות בספרות חז"ל במבנה של שלילה כפולה – "לא עשה ולא כלום" (תוספתא דמאי ד, ה ועוד רבים) כמוהו כ"לא עשה כלום" (משנה תרומות ב, ב ועוד רבים).
אתם הבנתם את זה?
מעכשיו אל תאמרו: ״לא הבנתי כְּלום״, או ״לא עשיתי דבר״. אימרו: ״עשיתי לא כְלום״ או ״לא הבנתי שום דבר״. נראה שלאקדמיה ללשון העברית יש עוד כמה פוסטים חדשים לכתוב ולהסביר לציבור, למשל מהם: ״שוחד״, ״מרמה״ ו״הפרת אמונים״, מהן ״מתת״ ו״תמורה״. ומתי ניתן להסיר את הסיומת ״לכאורה״ מכל הביטויים שנזכרו כאן.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.