חידת ״המצטופפים״ ו״הכלניות״ ||| סקר דעת קהל: כמה אפשר לצופף את האותיות (והשורות) בעברית

״צפיפות״ ו״הצטופפות״ מצופפות 240-

היום נדבר על ״צפיפוּת״ ו״הצטוֹפפוּת״. הפוסט הזה יעסוק בעיקר בציפוּף של אותיות, אבל מי שרוצה, יוכל לראות בו גם משל להצטופפות האדם ״באשר הוא אדם״.
ולפני הכל גילוי נאות: אני אוהב אותיות ואוהב אנשים, אבל קצת פחות אוהב צפיפוּיוֹת.

פעם לפני שנות דור, בתקופה שלמדתי בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (וצפיפוּת) – קצת לפני שהומצא המקינטוש – היה מקובל לצופף את האותיות צפוף-צפוף. בתקופה הפרה־היסטורית ההיא הטיפוגרפיה, לפחות של הכותרות, נעשתה על ידי ציור ידני, או באותיות מעתק (לטרסט). וככל שסידרת את האותיות  קרוב יותר זו לזו – הרי זה היה משובח.

אפשר למצוא דוגמאות לרוב לתופעה הטיפוגרפית הזאת. בחרתי להציג כאן, לצורך ההדגמה, שתי עבודות: אחת של דוד טרטקובר: ״ישראל זה לא אמריקה״, והשנייה ״אנרכיה״, עבודה שלי, אולי קצת נאיבית (ונבואית?) שנעשתה בתקופת הלימודים בסוף שנות השבעים, ומסמלת את הצטופפות ההמונים, תוך תקווה לזכות במנהיג חזק (לא בארצנו, כמובן, כך חשבתי כשעשיתי אותה).
לא מזמן עשיתי וריאציה מעודכנת על הכרזה עם הכותרת (הצפופה קצת פחות) ״דמוקטטורה״.

   

וחזרה לימינו הצפופים: אחרי עידן הציפוף המופרז של האותיות (באמצעות מה שנקרא בשפת המעצבים ותוכנות העיצוב: ״tracking״ שלפעמים מבלבלים אותה עם ״קרנינג״) באו לישראל, ולשפה עברית, ימים   מ ר ו ו ח י ם   קצת יותר. זו הייתה תקופה של פיזור אותיות קיצוני. בתקופה החדשה ההיא אפשר היה להכניס עדר עזים במרווחים בין האותיות (או לפחות כמה איורים וסמלים). אחר־כך התאזנה המגמה, וכיום משתמשים בכותרות בטקסט שאיננו מצופף מדי ואיננו מרווח מדי (בדרך כלל).

אתמול החלטתי לעשות ניסיון, לקחתי כותרת מהאתר של ״פסטיבל דרום אדום 2018״ המזמינה את הקהל הרחב (והצפוף, יש לשער, על פי מה שנראה באיזורנו בשבתות האחרונות) להשתתף בצעדת הכלניות (הצעדה נקראה על שם הזמרת שושנה דמארי, ומשום מה העובדה הזו נמחקה מהאתר היום). צופפתי את הטקסט, בתור תרגיל, כך שהאותיות עולות זו על זו.
פרסמתי את זה כחידה לקוראים והכינותי מראש שלבי ביניים בערכי ציפוף שונים. השתמשתי בכוונה באות פרנק-ריהל – הגופן העברי הנפוץ והקריא ביותר בדפוס, שעוצב ב-1908 על ידי רפאל פרנק. זהו הפונט שהכי קל להבחין בו בין האותיות השונות.
להפתעתי, תוך 45 דקות וללא כל רמז, נפתרה החידה בעזרת ״חוכמת ההמונים״.

הנה החידה כפי שפורסמה:

ואלה שלבי הרמזים לפתרון החידה שהכנתי ולא היה בהם צורך:     

והנה הפתרון:

ובמאמר מוסגר: אנחנו כנראה לא נשתתף בצעדת הכלניות הזו, אבל ביקרנו השבוע בסיור מוקדם באיזור הצעדה בביתרונות רוחמה, ואני יכול לספר לכם שהאיזור ירוק ומלא פרחים (לא רק אדומים) ויפה מאוד (כמו איזורים רבים של ישראל בעונה זו).

באתר הפסטיבל מציעים לציבור עוד עשרות אטרקציות מעבר לנוף המרהיב: ״תחנות הפעלה, קרקסים להטוטנים, להקות זמר והדרכה לכל המשפחה עם מדריכי קק"ל״.
אבל היום כשנכנסתי לאתר הפסטיבל ראיתי את ההודעה: ״לצערנו אזלו הכרטיסים לצעדה השנה,
מי שטרם הספיק לקנות נתראה בשנה הבאה״.
לא נורא, מי שלא הגיע יהיה לו זמן לקרוא את הפוסט עד הסוף.

ניסיתי לסדר את אותן הכותרות בפונט עם הרבה פחות תגים (מה שהמקצוענים קוראים: ״סריפים״) ובחרתי את הפונט הישן והריבועי חיים צר, המשמש בעיתונים רבים לכותרות בולטות. תוכלו לראות שהרבה יותר קשה לפענח את המילים הצפופות:

הנה החידה מסודרת בפונט חיים צר:

והנה הרמזים (שהפעם עוזרים קצת פחות בפיענוח הטקסט):
 

וזה הפתרון:

מסקנות:
1. אסור לצופף יותר מדי.
2. פרנקריהל היא עדיין האות המזוהה והקריאה ביותר בשפה העברית.
3. הדרום היום יפה מאוד. ושושנה דמארי זמרת נהדרת.

שבת שלום, ולהתראות בכלניות (או בבלוג) בשבוע הבא.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה טבע ונוף, טיפוגרפיה, שעשועים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.