״ישראל, סיפור הצלחה (של ynet) ||| ״נתתי לה חיי?״ או ״מה בא קודם?״

אני חוזר לדימוי של מפת ״ישראל המגודרת והמבוצרת״ (וגם המעודכנת: עם המכשול התת־קרקעי המתוחכם ב״עוטף החמאס״ ועם התוספת המתבקשת בגדר הטובה, מול החיזבאללה). אבל איך אפשר אחרת?

אתמול נערך בירושלים (המאוחדת!) כנס חגיגי של ״ידיעות אחרונות״ ו-ynet. המו״ל של ״ידיעות״ היה מעורב, כידוע, באחת מפרשות ה-000? (מי זוכר את הקידומת כשכל יום מתפוצצת פרשה חדשה). ולמרות זאת הוא התעלה על עצמו ואירגן ועידה גדולה שתפקידה להעלות את המוראל לקראת חגיגות ה-70 ולאחד קצת את העם הזה, המפולג כל השנה. ב-ynet בחרו (בעצת מומחי־איחוד־ומיתוג, כנראה) את הסיסמה המתבקשת: ״ישראל, סיפור הצלחה״. ומה קרה אחרי זה?

לא הייתה הסכמה אפילו בקשר לביצוע המחודש (שהוצג בוועידה) של שרית חדד ללהיט ״נתתי לה חיי״. בעקבות הביצוע החדש לשיר ההומוריסטי והחכם הזה – שכתבו סנדרסון ואולארצ׳יק ושהסעיר את הלבבות בשנות השבעים – קמה מייד זעקת הפילוג ומריבות האחים התפרצו: אפרים שמיר (״דאעש עם שיר״) מתנגד, מירי רגב מגיבה בתוקפנות אופיינית (״נמאס לנו מסיפורי הפוגי שאתה מצייץ״), סנדרסון (״הנורמלי האחרון במדינה״) דווקא פירגן. אבל מי שהיה הכי מבסוט זה קלוגהפט, וכמובן הרוה״מכהן, החשוד הסדרתי (לכאורה) שהצליח להנחיל לדור הממשיכים את מורשת הפלגנות, ההסתה וההסטה אפילו בקשר לשיר הכל כך נחמד של כוורת.

ובינתיים בעוטף, שר הביטחון המכהן מספר בוועידה: ״הצד הטוב ביותר הוא בדרום, בעוטף עזה, והלא טוב הוא בצפון״. ומייד הפלסטינאים (״אין עם כזה״) פותחים בתגובה לדבריו בתמרונים לפני ״צעדת השיבה״. ״כיפת ברזל״ מיירטת זיקוקים של ירי תירגול של החמאס או הג׳יהאד.
כמו שאמרנו: ישראל, סיפור הצלחה.

אני חוזר על דימוי מפת הארץ היפה שלנו, המגודרת ומוקפת במכשולים מתוחכמים ומשוכללים, ומוסיף את המילים החכמות של סנדרסון ואולארצ׳יק:

מה בא קודם?

״היום תמצא שהנושא לכל ויכוח
הוא מה בא קודם – הביצה או התפוח,
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים.
אולי בכל זאת נסתדר,
היא תרצה אז נתגבר,
היא מנעה כל גישה,
זה מה שקרה כש…

נתתי לה חיי 
ירדתי על ברכי 
יאמינו לי כולם 
למדתי מה זה סתם ונעלבתי״. 

הנה הביצוע של להקת ״כוורת״ המצחיקים והמוכשרים, כשכולם עוד היו צעירים ובריאים.

והנה גם הביצוע היפה של שרית חדד, שהצית שוב מריבות בארץ של ״סיפור ההצלחה״ (בחסות ״ידיעות״. ״אחרונות!״). ״גם על זה נוצר בלגן״ אמר דני קושמרו בהקדמה.

למדתי מה זה סתם. ונעלבתי. חג שמח לכל התושבים של ״מדינת כל קלוגהפטיה״, בצפון ובדרום, אוהבי שמיר ורגב, חובבי חרוסת ומרור, מסיתים ומוּסתים. וגם לארץ היפה ש״נתתי לה חיי״.

______
ואגב, בקשר לפוסט מאתמול על הכרוזים של עזה – מסתבר שראיתי את הנולד, או צפיתי את המתבקש. אין כאן שום הומור/סטירה/פרודיה/ציניות. כך כתבו אתמול ב״ישראל היום״ הבטאון של המדינה:
״לקראת ׳יום האדמה׳ בשישי וההפגנות בסמוך לגדר המערכת, מטוסי צה"ל המטירו היום (ראשון) כרוזים ברצועת עזה המזהירים את המפגינים. לפי הכרוזים כל מי שיתקרב לגדר יעמיד את עצמו בסכנה. הכרוז פונה אל משפחות עזה בשם צה"ל ומורה לא להתקרב לגדר הגבול במהלך ההפגנות מעבר ל-300 מטרים. הכרוז מזהיר כי, ׳כל מי שיתקרב יעמיד את עצמו בסכנה׳.״

מתוך כרוז מצרי שהושלך על ישובי הנגב המערבי ב-1948

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, ישראל, מלחמה ושלום, מפות, עיתונות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.