המראות ונחיתות בעברית ||| ״ד. בן – גוריון״ מתהפך בנתב״ג או ״דוד בן – גוריון״ התקבל בסורוקה?

 

האקדמיה ללשון העברית ממשיכה לעשות לנו סדר בנוהלי השימוש בעברית נכונה, אפילו בעידן האמוג׳י השלישי. אבל כנראה שגם היא לא מסוגלת לטפל בכל העיוותים המתקיימים במרחב הציבורי.
אתמול ביקרתי בנתב״ג (בנסיבות משמחות) וראיתי את בן־גוריון. כלומר, ראיתי את הפסל שלו המוצב שם.

זוּטוֹלוג שכמוני, גם כשהוא נחפז בדרך לחניון, טורח להעיף מבט על בן־גוריון וליבו נחמץ.
על פי הגדרות האקדמיה (שבן־גוריון היה זה שפעל להקמתה) נפלו שלוש שגיאות(!) באיות שמו, כפי שהוא מופיע מתחת לפסל בנתב״ג:
אחת (וחדשה מבחינתי), לפי האקדמיה לא מקצרים שם עם נקודה אחריו. ואגב, למה הקיצור הזה – ״ד.״? אי אפשר לכתוב פשוט דוד (תוספת של תו אחד!). הנה ההסבר של האקדמיה:

והשניה: עניין המקף המחבר ולא המקף המפריד. בשמות עם שתי מילים שמים מקף מחבר, ולא מקף מפריד עם רווחים לפניו ואחריו! (ואגב, גם לא שמים רווח לפני סימן קריאה! – ככה! ולא ככה !).

השלישית, היא עניין הריווח המופרז בין המילים (בעיקר באנגלית): לפי הכותרת אפשר להבין שמדובר בשלושה אישים שונים: "BEN", "D" ו-"GURION", שחברו להם יחד להקים מדינה ונמל תעופה.

השיבוש הלשוני דווקא בשמו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ה״מורשת של חדשנות״ הוא סמלי ואופייני לתקופתנו. השפה העברית הייתה, כידוע, חשובה מאוד לדוד בן־גוריון, אבל ליורשיו – הממהרים לצאת ולהיכנס בנמל התעופה הקרוי על שמו – העברית קצת פחות חשובה מהדיוטי פרי (בישיבת המליאה של האקדמיה לא נתנו למתחם החשוב הזה שם עברי מוגדר, מעבר לביטוי ״חנות פטורה ממס״. אולי אפשר להציע: ״מַס־לוּל״ או מַס־תִּיק?).

גם בפסל של דוד בן־גוריון המוצב בבית־חולים סורוקה בבאר־שבע – השימוש במקף מפריד עם רווחים משני צדיו הוא שגוי. וגם טווח תאריכי חייו ומותו של ב״ג הפוכים מהמומלץ בשימוש בעברית. היה צריך להיות: 1973-1886.

רציתי עוד לספר איך בן־גוריון מתהפך ואיך אפילו באקדמיה בצלאל, חובבת הטיפוגרפיה, הופכים את הגרש, וכל המשתמע מזה – אבל זה יישאר כנראה לפוסט אחר. כי ההכנות לפסח (איזה הכנות בדיוק?) בעיצומן ואני יודע שלאף אחד אין זמן לשטויות שלי (ושל בן־גוריון). אז רק הוספתי את ״תמונת הענקים״ שמשום מה עוד לא מצאתי בנתב״ג, אבל אני משוכנע שבקרוב מישהו יידאג להציב אותה, ובגדול!

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן