חגיגות 70 לעצמאות ישראל נכנסו לישורת האחרונה במרץ המאפיין ״אומת סטארט־אפ״ עם ״מורשת של חדשנות״. החג יצוין בשלל אירועי הכל כלול (״לילה כחול־לבן״, ״מצעד האור״, ״רוקדים ה׳ באייר״ ו״חותמים על מגילת העצמאות״, ״הפסקול של המדינה״).
ובתוך כל החגיגות האלה יושב (בפריפריה!) הזוטולוג הטרחן והזעפן וממשיך לחפש את האתר הרשמי בו אפשר למצוא את המידות והפרופורציות התקניות של דגל ישראל.
(בסוגריים: נכון שחיפשתי גם את ״כרזת יום העצמאות״ – אבל בנושא הזה כבר אמרתי נואש. איפה יש זמן לעצב ולהדפיס כרזה בתוך שלל ״האירועים השמחים ומלאי הגאווה בפריפריה ובמרכז, ביהודה ושומרון ובשכונות״, אם להשתמש בניסוח העליז של אתר משרד התרבות, הממונה על החגיגות).
הזוּטוֹלוג, כידוע, אף פעם לא מרוצה. מה שמטריד אותו הוא, כרגיל, היעדר מבנה מוסמך לדגל המדינה. מתברר שאפילו אחרי 70 שנות עצמאות לא דאג אף אחד שיהיו הוראות מדויקות איך צריך לשרטט את הדגל – הדגלים המתנופפים ב״כל רחוב ופינה, בכל שוק וחצר וסמטה וגינה״ הם כל כך שונים זה מזה – מבחינת גווני הצבע הכחול (נושא לפוסט נפרד מעודכן) ומבחינת הפרופורציות של הפסים והרווחים והעובי של המגן-דוד – עד שנדמה שאין מלך בישראל (או לפחות איזה מבוגר שאחראי על הקפדה על המידות הנכונות).
עסקתי בנושא פעמים רבות ועשיתי שרטוטים מדויקים, בניסיון להבין לאיזה מגן דוד בדיוק התכוונו חברי מועצת המדינה הזמנית כשהכריזו על דגל מדינת ישראל (ראו בשרטוט למעלה). בזמנו שרטטתי את מבנה המגן־דוד (שרוחב הפסים שלו 5.5 ס״מ על פי המועצה הזמנית). נעזרתי בשרטוט שעשו באתר הדגלים הבינלאומי Flags Of The World, והשרטוטים האלה אפילו נכנסו לאתר של ארכיון המדינה – ועדיין אין ספר מיתוג לדגל ישראל.
הנה מידגם קטן של מה שקורה בשטח: בכבישי ארצנו מקשטים כבר לקראת פסח את כל ״המחלפים״ שמעל ה״פקקים״ בדגלי ישראל משולבים עם דגלי ״נתיבי ישראל״, ״חברת כביש 6״ ודגלים של העיריות והמועצות השונות. בכל מקום אוהבים לשים את הדגל, אבל הגיוון בגווני הכחול ובעיקר בעובי המגן-דוד לא בדיוק מצביע על מדינת הייטק קפדנית.
ואפילו אצלנו בכפר הקטן שבפריפריה עוטפת־עזה אפשר למצוא דגלים עם מגני־דוד מכל הסוגים: דקים מדי, עבים מדי ואפילו כאלה שנראים בדיוק נכונים. הנה מדגם קטן.
מכשיר ה״דגלומטר״ שהצעתי בשנה שעברה טרם קיבל את האישורים הדרושים ועדיין, אפילו בכלבו המקומי שלנו, אפשר למצוא דגלי ישראל (תוצרת סין, כמובן) בהם עובי המגן־דוד שגוי (כלומר הוא עבה בצורה הרומזת על צורך בדיאטה קפדנית). הנה ההמחשה:
לכן החלטתי לעשות מעשה ולשרטט שוב את הדגל, והפעם על גריד מיוחד המפרט בצורה שקשה להתווכח איתה: מה יהיה עובי הפסים, ומה עובי המגן־דוד. בתקווה שבחגיגות ה-80 יחילו את הגריד הזה על כל דגלי ישראל המיובאים מסין, ונראה בכבישים ובכיכרות דגל ישראל אחיד, הראוי למורשת המייסדים.
זהו הדגל על הגריד המלא, עם פירוט כל הרווחים, העוביים, הפסים וצורת המגן־דוד:
ואם למישהו יש הערות והשגות, על סמך מקורות בדוקים יותר מאלה שמצאתי, אני מוכן לתקן את השרטוט בכל רגע, בתקווה שנגיע סוף־סוף לגירסה המוסכמת על כל פלגי העם (כולל הסינים).
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 
אתה יכול לשלוח את השרטוט של הדגל לוועדה לטקסים וחגיגות בראשות השרה על מנת שתהפוך את ההצעה להצעת מחליטים בממשלה. וכך יבוא לציון הדגל גואל. בהצלחה