אטלס ישראל המצויר של פרידל ||| על המפה היפה שציירה המורה לרישום מבצלאל

יש אנשים רבים הקשורים למפה של ארץ מולדתם, ואחרים, לוקאל־פטריוטיים ונוסטלגיים, מתרפקים על מפת העיר שלהם, או איזור מגוריהם. הפעם מוצג כאן סיפור קרטוגרפי שריגש אותי באופן אישי, בגלל כמה תקופות שמשתלבות במפה מאוירת אחת מלפני יותר מ-60 שנה.

פעם, כשהתחלתי לחפש באינטרנט חומרים מעניינים להתייחסות בבלוג, מצאתי בויקיפדיה סריקה של מפה שעניינה אותי במיוחד. מדובר על מפה מתוך אטלס מצויר שציירה המורה לרישום המיתולוגית שלנו בבצלאל, הקריקטוריסטית העברית הראשונה פרידל שטרן.
את המפה הזאת ראיתי לא מזמן בהבזק קצרצר בתוך מצגת המוקרנת בתערוכת ״המפה״ שמתקיימת בימים אלה במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. כתבתי כבר על התערוכה המקיפה והמעניינת שאצרה בתיה דונר (ששולבו בה גם כמה מהעבודות שפרסמתי בבלוג הזה). מי שלא ביקר מוזמן, התערוכה פתוחה עד אוקטובר 2018.

כשביקרתי בתערוכה שמתי לב שפרידל, המורה שכתבתי עליה פעם פוסט שלם בשם ״המורה עם הקו הרגיש״, הקדישה לאיזור ״בארי״ מפה מצוירת מיוחדת כחלק מאטלס מצויר של ישראל שיצא לאור בשנות ה־50 בהוצאת מחלקת המדידות והודפס על ידי ליאון המדפיס.
ניסיתי לצלם את המפה מהמצגת במוזיאון ולא ממש הצלחתי. היום מצאתי שהייתה אצלי במחשב סריקה (באיכות נמוכה) שהורדתי פעם מוויקיפדיה. נסיתי לחפש בגוגל יותר לעומק ומצאתי אתר מכירות הנקרא David Rumsey Historical Map Collection. באתר מוצג כל האטלס המצויר הנהדר שציירה פרידל שטרן ב-1957 (או ב-1953 על פי המסופר באתר מחלקת המדידות), ואפשר גם לרכוש הדפסות של המפות בגדלים ובמחירים שונים (מומלץ).
פרידל עבדה במחלקת המדידות כשרטטת (ציירת, כפי שהגדירה את תפקידה בראיון שנערך באוקטובר 2003). המפות נסרקו באיכות סריקה גבוהה במיוחד, המאפשרת להבחין בפרטי פרטים היסטוריים חשובים, שלפעמים מעלים חיוך (ולפעמים גם צער ועצב).

כך כתוב באתר המרכז למיפוי ישראל (לשעבר מחלקת המדידות במשרד העבודה):
״על הסיבה להוצאת האטלס שמענו מפיה של פרידל שטרן, בשפתה המשעשעת: ׳עבדתי בכרטוגרפיה, וכל יום שרטטתי רק קווי גובה. כל יום קווי גובה. נתנו לי מפות, והייתי צריכה לעשות קווי גובה בטוש. הייתי מומחית וכולם למדו ממני… כולם למדו ממני, אבל אני חשבתי שאני משתגעת. לא יכולתי לסבול יותר… אז יום אחד נמאס לי הדבר הזה. באמת, אפשר להשתגע מלעשות קוים כאלה. בא לי רעיון. ביקשתי להיכנס לאל​סטר​ לחדר והצעתי: "אולי נעשה מפות עם ציורים שלי?" הוא אמר לי: "תעשי לי דוגמה", ועשיתי לי דוגמה בגודל כזה (מראה עם הידיים), עם אותה הצבעוניות, החאקי הזה (מצביעה על האטלס שציירה בשנות ה- 50', "ישראל – מפות מדברות"). עשיתי סקיצה כזו ביד, כנרת או משהו דומה, היה גם כחול, בעבודת יד, והבאתי לו את זה. הוא אמר: "אני מסכים". היה לו חוש הומור. איך אני שמחתי.׳
(משמאל: פרידל שטרן, קריקטורה עצמית)

האטלס כולל 14 מפות לפי אזורים בארץ. הפתיע אותי קצת שאחד מהאיזורים שקיבלו דף באטלס הזה – לצד איזורי תל־אביב, ירושלים, הכנרת וחיפה – נקרא איזור BEERI, כלומר בדיוק ״הכפר״ שלנו. היום חבל הארץ הזה מוכר יותר כ״עוטף עזה״ והחודש הוא התפרסם בעיקר ב״עפיפוני התבערה״ שהגיעו לשדותיו. אבל ההיסטוריה החלוצית הישראלית בנגב התחילה מוקדם יותר, וכמה מאבני דרך שלה מומחשות במפה של פרידל. החלטתי לשים כאן את מפת האיזור ״שלנו״ באיכות הגבוהה ביותר, כדי שתוכלו לצפות בפרטים הרבים שהקריקטוריסטית-המורה הכניסה לתוך המפה.
(אפשר להגדיל את המפה בלחיצה וללחוץ בצד ימין למטה: ״הצג בגודל מלא״).

כמה הסברים על המפה – מצפון לדרום:
שלושת הילדים חובשי הכיפה משקפים את קיבוץ סעד השייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הנערה שחומת צמות וצוחקת המסמלת, כנראה, את מושב שוּבה.
הצינור בציור הוא קו המים מנירעם ליישובי הנגב המערבי שהונח בשנת 1947 ואיפשר את קיום החיים באיזור הצחיח (אז עוד לא דיברו על כלניות ו״דרום אדום״).

האנשים עם המכושים במכרה הצהוב מסמלים את ״מכרות הגופרית״ המפורסמים שנמצאים לא רחוק מקיבוץ בארי.
מתחת למכרות ולבארי מצוירים בגוון תכלכל ״חלומי״ דמויות שנראות כאילו נלקחו ישר מהתנ״ך. הכוונה, כנראה, לאברהם אבינו שביקר את אבימלך מלך גרר וכרת איתו ברית ליד הבאר, אחרי כמה אירועים מביכים של אי הבנה בין שני האישים.

משמאל לאברהם ואבימלך נוסע טרקטור אדום של קיבוץ כיסופים וחורש את השדות, עד גבול הרצועה ממש. בדיוק כמו ב״אירועי התבערה״ של ימינו. הטנקים (שנלחמים במשהו שנראה כמו קרב־קנה־אל־קנה) מסמלים את קרב נירים, בו הדפו חברי נירים ולוחמי הפלמ״ח את הצבא המצרי, היום לפני 70 שנה, ב-15 במאי 1948 (נדמה לי שטנקים ישראלים לא השתתפו בקרב הזה).
עוד במפה: ציור של שני פלמ״חניקים המציתים גשר בריטי ברצועה באירועי ליל הגשרים המפורסם (״מבצע מרכולת״ ב-16 ביוני 1946).

באיזור הרצועה ניתן לראות איור של ערבים סטריאוטופיים הבורחים מלוחמי הפלמ״ח האמיצים בין עזה לרפיח ומשאירים את נעליהם (מעין נבואה לאירועי ששת הימים, כפי שסופרו לנו).

קיבוץ אורים מומחש על ידי חברת קיבוץ עליזה עם מטפחת אדומה ומכנסיים קצרים ותפוחים מובילה מריצה עם ענבים.
עוד בתמונה ״מושבניק״ במבטחים בונה קיר (אדום?), באר מים בקיבוץ גבולות וחבר צאלים ״מבזבז״ מים, או משקה שדה, מהצינור של קו המים ההיסטורי.
בצד ימין אפשר לראות את המושבים פטיש, מסלול ורנן ומעליהם דמויות תנ״כיות, מתחת לנחל גרר, מצביעות לכיוון באר־שבע (אל הגרנד קניון או לסניף איקאה שנפתח 65 שנה אחרי שצוירה המפה).

האיזור שלנו כולו נראה במפה של פרידל תוסס ומלא חיים, כמעט כמו שאני מכיר אותו.
אם הייתי מוצא את המפה הזו כבר בשיעורי הרישום שהיא העבירה לנו, הייתי אומר לה תודה גדולה.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, היסטוריה, ישראל, מפות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אטלס ישראל המצויר של פרידל ||| על המפה היפה שציירה המורה לרישום מבצלאל

  1. מניה שוחד הגיב:

    מקסים ומשעשע מאד!
    מזכיר לי את המפות המצחיקות שהיו פעם בשימוש של משרד התיירות כשעבדתי בו אי אז בשנות ה-80, חבל שלא נשאר לי עותק מהן….

  2. תרצה הכטר הגיב:

    פוסט מעניין ומרהיב עין.
    במוזיאון לקומיקס ולקריקטורה יש אוספים רבים נגישים למי שמעוניין. ב- 2012 הם אצרו תערוכה של עבודותיה של פרידל שטרן.
    http://www.cartoon.org.il/article/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9C_-_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94.aspx

  3. נמרוד חפץ הגיב:

    אפרופו מפה מצוירת ביד עם קווי גובה, אתה מוזמן לארכיון נירים, יש שם מפה שצייר/שרטט מרקו עיני ז"ל שהיה כרטוגרף ראשי במחלקת המדידות וכך מצוין גם באטלס ישראל שיצא בשנות החמישים/שישים.
    בתו אביבה ז"ל הייתה חברת נירים והמפה נתנה כמתנה למועדון לחבר החדש – שכבר נשרף מאז- המפה יא של חצי מדינת ישראל הדרומית והכותרת היא ארץ הנגב אם אני זוכר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s