זוּטוֹלוֹגיה היסטורית ||| דגלים, סמלים וטקסים בשגרירויות החדשות של מדינת פרטאצ׳יה

דגלים וסמלים הם בעיקר נושא סמלי. הדגל הלאומי הוא בסך הכל ״סמרטוט בד״ שמונף או תלוי, או מצויר, שקושרים לו כל מיני משמעויות הרות גורל.
בוויקיפדיה זה מנוסח ככה:
״דגל הוא פיסת בד המתנופפת על עמוד או תורן, בדרך כלל לסימון, לאיתות, או לזיהוי. השימוש בדגלים החל בשדות קרב עתיקים לשם תיאום וקישור בין יחידות ובמרוצת הזמן שוכללו לכלי איתות וזיהוי, במיוחד באזורים בהם היה קושי בתקשורת.

הדגל הלאומי הוא סמל חשוב ביותר והוא עשוי לשמש ליצירת מוקד הזדהות וגאווה בקרב אלה המניפים אותו. שימוש זה בדגלים גדל בעקבות עליית הלאומיות כביטוי לפטריוטיות. הדגלים הלאומיים עשויים לעורר אסוציאציות צבאיות עקב מקורם והשימוש הצבאי הנרחב בהם״.

אבל כאן זה מדור הזוּטוֹלוגיה, העוסק בפרטים הגרפיים של הגאווה וההקפדה על הדגל (או ״המלחמה על הדגל״). לכן, בתוך כל שלל האירועים המרגשים (פתיחת עשרות שגרירויות חדשות בירושלים), או המכעיסים (הנפה לרגע של דגל פלסטין על עמדה נטושה של צה״ל בעוטף עזה) בחרתי להביא בפוסט הזה מספר שיבושים שחלו בשימוש באותה ״פיסת בד מעוררת גאווה״.

ידוע שאנחנו כאן, באומת המחט״ב (מים, חקלאות, טכנולוגיה וביטחון – על פי האמירות החוזרות ומשתכפלות של הרוה״מ החשד״ר), רגישים מאוד לכבוד הניתן לדגל הלאומי שלנו. אבל הרבה פחות רגישים לעיצוב הנכון של הדגל שלנו. כתבתי על זה פוסטים רבים ולא אחזור על הנושא של שמירת הצבע הכחול, עובי המגן-דוד וכיו״ב.

   הסרת הלוט מעל שלט שגרירות פרגוואי עם דגל כיסוי של הולנד

מסתבר שחוסר ההקפדה, שלא לומר החפיפיוּת, מתבטא גם ביחס לדגלי האומות הידידותיות האחרות. דוגמא בולטת הוא הדגל נטול הסמל שכיסה את השלט בטקס פתיחת שגרירות פרגוואי, ומומחים גדולים ממני זיהו שהוא היה בעצם דגל הולנד. מה שהיה יכול לגרום לתקרית דיפלומטית גדולה עם אותה מדינה אירופאית סנובית, שרק עכשיו התפרסמה בכך שזלזלה כל־כך בהמנון החדש שלנו ״TOY״.

אפילו בטקס המרגש, עם הקושנרים, של פתיחת שגרירות ארה״ב בירושלים – בשקופית שהוקרנה מאחור הוצג דגל ישראל עם מגן דוד דקיק שנראה כאילו חסרים לו מים, חקלאות טכנולוגיה וביטחון. וגם הדגל האמריקאי סבל מחוסר שוליים לכוכבים הלבנים שעל רקע המלבן הכחול. ככה זה כשאוהבים, לא חייבים להתקטנן.

נתניהו נואם בטקס פתיחת השגרירות בירושלים. ברקע שקופית עם דגלים לא תקניים ולא מוקפדים


דגלי ארה״ב וישראל בגירסה הרשמית (ויקיפדיה). שימו לב לצבע, לעובי המגן־דוד ולשוליים של הכוכבים

והערה קטנה (לפני שאכתוב פוסט מיוחד בנושא) בקשר לסמלי המדינות שהקימו החודש שגרירויות בירושלים. שימו לב, איך בתמונות של נתניהו הקפידו הצלמים הרשמיים לתפוס את הרוה״מ כשחיצים, חרבות ורובים – המופיעים בסמלים המצועצעים של ידידותינו הטובות ביותר – מעטרים את ראשו של מנהיג העמים החדש־ישן.

עד כאן מנת ״הזוּטוֹלוֹגיה הסמלית״ היומית. ותזכרו שדגל הוא בסך הכל פיסת בד מוקפדת פחות או יותר. בדרך כלל – פחות. ושיהיה בסדר, פחות או יותר.

  

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, מיתוג, עיצוב גרפי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.