הגענו לצומת מסוכנת/מסוכן* ||| האקדמיה ללשון עושה סדר בדרכי ישראל

זו לא פעם ראשונה שהפוסטים המחכימים (ולפעמים גם קצת משעשעים) שמתפרסמים בפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית נותנים לי נושא מיידי לפוסט, וכל הרשוּמות שהיו בתוכנית, ושהתחלתי לכתוב ב״טיוטות״ מתעכבות.

כך קרה הבוקר כשהגעתי לצומת של פוסט מספר 751. לא מדובר על ״צומת״ חנות הספרים ולא על המפלגה של רפול . מדובר על המילה העברית צומת – האם היא זכר הוא נקבה? ״צומת מסוכנת״ או ״צומת חדש״?
מעניין מה הייתם עונים אם הייתם מגיעים לצומת ההחלטה הקשה הזו. אני הייתי נוטה להיכנס (בזהירות, כמובן) ל״צומת מסוכנת״.
ומסתבר שטעיתי.

בדף של האקדמיה מסבירים שלמרות שרבים משתמשים בלשון נקבה עבור המילה ״צומת״, העברית הנכונה גורסת שצומת הוא ממין זכר. אולי הטעות נובעת מהאות המסיימת ת׳ המסמלת בדרך כלל מילים בלשון נקבה: מטפלת, מפקדת, תרנגולת, תסבוכת וכו׳.
כשניסיתי להיזכר איזה צמתים (או צמתות?) חשובים אני זוכר – הצומת הראשונה הראשון (ממש קשה לי עם זה…) הוא ״צומת סעד״. הצומת הזה לא היה ממש צומת כי היו בו רק שלושה כיווני כביש לבחור, ולמרות זאת הוא היה הסימן לתחילת הדרך הביתה (גם אל ״העולם הגדול״) – מכל הטיולים, המסעות והטרמפים בדרך לחופשה מהצבא הסדיר, מהמילואים, מהלימודים ובכלל. כתבתי על זה, לפני שנים, פוסט נרגש במקומון הנשכח שלנו ״כאן״ ובעקבותיו פרסמתי כאן, לפני חמש וחצי שנים, את אחד הפוסטים החביבים עליי: ״איך הגעת מהכביש?״.

הצומת השני הוא (ממש קשה עם זה) כמובן ״צומת קסטינה״. פעם, מזמן מאוד, היה הצומת הזה אמצע הדרך מהכפר שבדרום אל העיר הגדולה: ״תל־אביב״. האוטובוס היה של אגד כמובן – לפני כל ה״מטרופולין״ ו״קווים״ ו״דן בדרום״ והשד יודע איזו עוד חברת אוטובוסים מסיעה היום אנשים (וחיילים) מהמרכז לדרום ובחזרה.
מזמן לא ראיתי אוטובוס כזה מבפנים, וגם את צומת קסטינה (צומת מלאכי בשביל אנשים מההווה ובשביל אפליקציות ניווט) ראיתי רק בנסיעה ולא עצרתי שם עשרות שנים. אני זוכר שפעם אפשר היה לקנות שם ארטיק (או שלגון של חברת ״ארטיק״), היום הוקם שם מרכז מסחרי ״ביג״ ובקרוב גם מֶחְלָף.
ויש, כמובן, את צומת גולני (הרחוקה) וצומת גבעתי (הקרוב) ועוד כמה צמתים נוספים.

ומכל הצמתים אלה , הצומת העיקרי שחשבתי לציין ביום הצומת הבינלאומי שהמצאתי הבוקר הוא הצומת של הקיפוד ברל׳ה.
גם על ברל׳ה הקיפוד כבר סיפרתי כאן בראשית ימי הבלוג (ובהזדמנות הגדלתי היום את התמונות שם שאפשר יהיה גם לראות משהו). הפרק האהוב עליי ביותר מכל פרקי הקיפוד הכפרי שעבר את הגדר ויצא לחפש משמעות, היה הפרק על הצומת.

כולנו – אנשים וקהילות, ואפילו מדינות וקיפודים –  מגיעים בחיינו לכמה צמתים כאלה ומקבלים החלטה ללכת בכיוון אחד. ואז מתחרטים, כמו ברל׳ה, ומשנים כיוון. וממשיכים לחשוב שאולי הבחירה הראשונה הייתה הנכונה. הנה התיאור הויזואלי:

ועדיין עומדת בפנינו – קיפודים ואנשים – הברירה, לחשב מסלול מחדש בכל רגע נתון ולנסות לבחור בדרך הנכונה. ומהי הדרך הנכונה? זו שאלה גדולה בפני עצמה, שלא כאן המקום, וכו׳, וכיו״ב.

___
* התשובה לכוכבית בכותרת: יש לומר ולכתוב – צומת מסוכן!!! (בלשון זכר!)

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה לשון, שילוט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.