נתניהו נפגש שוב עם מרקל, או אם לנקוט בלשון עממית פמיליארית ״כשביבי פגש את אנגלה״.
רה״מ המכהן (ושר החוץ בפועל) שוב נסעו לארצות העולם הגדול כדי לסדר את העניינים. הוא הצליח לסדר פגישות עם שלושת מנהיגי האימפריות האירופאיות: גרמניה, צרפת ובריטניה. הפרשנים המומחים שמלווים את השיירה המלכותית מדווחים מהשטח ומתחת לפני השטח. אבל כאן זה בלוג ויזואלי של צופה מן המניין שגר ליד היער השרוף, וכל מה שאני יכול להוסיף למדורת השבט וליריד ההבלים הפוליטי־הסברתי הזה הוא להציג מבחר מתמונות הפגישה הידידותית של אנגלה וביבי (ורמז לרקע היומיומי כאן בישראל).
נתחיל מהצד היפה: ב״מסיבת העיתונאים״ שנערכה בברלין הופיעו המנהיגים על רקע כחול חזק ואופטימי. חוקרי הצבע מסבירים: ״הכחול מחזיק את המשמעות הסמלית של שלום ושלווה. כחול הוא הצבע של מים קרים, הוא מרגיע ומייצג אמון והרמוניה, הכחול מחזק את האנרגיה במשמעות של רגיעה״.
מבחינה גרפית הרקע הגרמני מאוד מתחשב. כשצריך ״לצרוב״ את הדמויות עבור כל מיני משחקי גיף או באנרים היתוליים – קל יותר לנקות את הרקע כשהוא אחיד וקונטרסטי לדמויות (תוכלו לראות בסוף הפוסט את התוצאה של ה״צריבה״ הזאת).
מעבר לרקע הכחול האופטימי, מה שבלט בסיקור העיתונאי הוא איזו תמונה בחרו באתרי העיתונות השונים לשים בראש הדיווח מפגישת הפיסגה בברלין.
ב״הארץ״ ״הסמולני האובסבִּיבִּי״, שמו תמונה סימבולית של מרקל מצביעה על סנטרו של ביבי בתוכחה (לכאורה), והוא עומד מבויש (עד כמה שהוא מסוגל להתבייש במשהו) ומנסה להדוף את ההאשמות ביד ימינו המושטת. הכותרת הראשית של ״הארץ״ מתעלמת מ״איראן־איראן־איראן״ (ראו בהמשך): ״נתניהו אחרי הפגישה עם מרקל: בוחנים דרכים למנוע קריסה הומניטרית בעזה״.
לעומת זאת ב״ישראל היום״, הבִּיבִּיתון כפי שקוראים לו ״עוכרי מלך ישראל״, מציגים את נתניהו פורש ידיים בהרחבה ומסביר לקנצלרית קשת ההבנה את העובדות במזרח התיכון כפי שהן באמת (והמבט העגום של אנגלה נשאר נתון לפרשנויות שונות).
ואילו ב״מעריב״ (זוכרים? היה פעם עיתון כזה) בחרו לשים, בין יתר התמונות, קלוזאפ של נתניהו עם אוזניית התרגום מגרמנית מקובעת לאוזן ימין שלו, כנראה במחווה לתסרוקת של נטע ברזלי, מלכת ישראל הנוכחית שהגיעה השבוע עד ניו יורק (״כבשנו את מנהטן״).
וב״ידיעות אחרונות״ (בגילגולו כ-ynet) בחרו להביא את הסרטון הבִּיבִּיסטי הרגיל: נתניהו הזחוח (כשלצידו כתמיד רעיתו הענוגה) מספר מה היה בפגישה (בלשונו הקופירייטרית): ״איראן,איראן ואיראן.״ (אפילו ויתרו על הרווח בין כל האיראנים האלה).
ולסיום, הבטחתי להדגים את מעשה ה״צריבה״, אז הנה ביצוע מהיר של החלפת הרקע הגרמני ה״כחול־אופטימי״ ברקע מציאותי אפור־שחור עם תמונה עצובה של הנעשה, באותם רגעים ממש, בשמורת בתרונות בארי שנשרפה השבוע בטרור העפיפונים.
נתניהו יכול לספר לכל העולם ואשתו עד כמה אנחנו הייטק ו״איראן,איראן,איראן״ אבל אז באים עפיפוני הלואו־טק העזתים המיואשים ושורפים את האיזור, רגע אחרי יום הנכבה ודקה לפני יום הנכסה.
המשך שבוע טוב לכל הקוראים כאן, בין הנַכְּבָּה לנַּכְּסַה ובין עפיפון לבִּיבִּיתון.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן