בשולי הפגישה ההיסטורית בסינגפור ||| הדגלים והסמלים שמשקפים את המצב (ואולי לא)

לפעמים הדגלים והסמלים לא בדיוק משקפים את המצב (ואולי כן). הפגישה ההיסטורית של שני המנהיגים המוזרים ביותר בעולם (ולא שחסרים מנהיגים כאלה) שלחה אותי, כחובב דגלים וסמלים, אל הייצוגים הגרפיים של שתי הארצות האלה, הכל־כך שונות זו מזו (לכאורה).
מצד אחד – המעצמה הגדולה והחזקה והיציבה והדמוקרטית ביותר בעולם – ארצות הברית של אמריקה (״יונייטד סטייטס אוף אמריקה״ – באנגלית) ומצד שני – הארץ הנידחת, מוכת הרעב והשיגעון – הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (״צ'וֹסוֹן מִינְג'וּג'וּאִי אִינְמִין גּוֹנְגְּחְוָאגּוּק״ – בקוריאנית).

פגישת טראמפ וקים, סינגפור 2018: אותם כוכבים, אותם צבעים, אותה מגלומניה

הפרשנים מכל הסוגים כבר יספרו לכם בדיוק מה קרה שם בוועידה המתוקשרת בסינגפור: מה לבשו המנהיגים, מה אכלו, מה בישלו ומה אנחנו נאכל בקרוב. כאן בבלוג השוליים של ״קאווים אֶנד נֶאקוּדוֹט״ מה-Otef Aza (גאזה אנוולוֹפ) ברפובליקה הישראלית אוף איזראל, נשאר לי רק להציג ולהשוות את שני הדגלים ואת שני הסמלים של המעצמות שלחצו הלילה ידיים באדיבות ובזחיחות.

הדגלים

לדגלים של שתי המדינות יש הרבה דברים משותפים: הצבעים דומים: כחול, אדום ולבן (לא נתעכב על הגוון המדויק כרגע). הפרופורציות כמעט זהות: יחסי האורך/רוחב בדגל של צפון קוריאה הם 1:2 בדיוק! ובדגל ארה״ב (כראוי לקפדנות המערבית) היחס הוא 10:19! (הסברים מלאים כאן).
בדגלי שתי המדינות יש פסים וכוכבים. בזה של ארה״ב 13 פסים: 7 אדומים ו־6 לבנים (המסמלים יחד את 13 המושבות הראשונות) ו-50 כוכבים (50 מדינות, לא כולל ישראל, בינתיים). בדגל קוריאה הצפונית יש (אם סופרים גם את הרווחים) 5 פסים בעוביים שונים ועיגול אחד לבן ה״חונק״ כוכב קומוניסטי אדום (את ההסבר המדויק, שנשמע די מופרך) תוכלו לקרוא כאן.

   

הסמלים

    

לכאורה היה מתבקש שהמעצמה הדמוקרטית תציין בסמל שלה את כל הישגיה ותקוותיה, אבל דווקא בסמל הזה, שנקבע כשבארה״ב היו 13 מדינות בלבד, מתואר הנשר האמריקאי המפורסם (עיטם לבן-ראש אם לדייק!) מביט בזעם וחשדנות אל הסמל הקוריאני (או אל כל העולם).

על פי ויקיפדיה הציפור האמריקאית דווקא חובבת שלום: ״העיטם מחזיק ב-13 חצים (המסמלים את שלוש עשרה המושבות שחתמו על המסמך הראשוני) בכפתו השמאלית וענף עץ זית ובו 13 עלים ו-13 זיתים בכפתו הימנית – המסמלים יחדיו הן את המלחמה והן את השלום. העיטם מביט לעבר כפתו הימנית – דבר המסמל את העדפת השלום על המלחמה״.
הכוכבים האמריקאיים מסודרים, משום מה בתבנית של מגן דוד. זוהי הבחנה שלי (ושל מומחים פוליטיים אחרים) וההסבר לכך לא לגמרי ברור. כנראה שיש דברים שקורים מתחת לפני השטח שלא תמיד אפשר להבין אותם עד הסוף.

בסמל של צפון קוריאה בולטים דווקא מרכיבים פרודוקטיביים־לכאורה, והוא כולל (על פי ויקיפדיה):
״תחנת כוח הידרואלקטרית הנמצאת מתחת לשרשרת ההרים פטקו. מעל ההר יש כוכב אדום בוהק בעל חמישה חודים. משני צידי הסמל יש אסופה של גרגרי אורז. הכוכב הוא אחד ממאפייני הסוציאליזם והקומוניזם המוכרים ביותר. בתחתיתו של הסמל יש סרט עליו כתוב בכתיב קוריאני (הנגול) "הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה – 조선민주주의인민공화국"

  

אני רואה הרבה משותף בין שתי המדינות האלה ושני המנהיגים שלהן, למרות השונות הויזואלית – הכוכבים, הסרטים והתקווה לשלום (שנמצאת תמיד ברקע). וכמו הפרשנים המלומדים אני בטוח שאחרי הפיסגה ״יהיה בסדר״ והעולם שהיה צעד אחד לפני התהום יצעד צעד גדול קדימה (״או שלא״, כפי שהפרשנים המומחים תמיד מסייגים).

    

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן