״הפוּפיק של המדינה״ ||| החולצה החדשה שתוכלו להשיג בקרוב בכל הדוכנים 😃 😢

הבטחתי, והבטחות צריך לקיים. ככה למדתי ממנהיגי ישראל בדור הנוכחי.

הרבה זמן – כבר כמה ״סבבים״ – יש לא מעט אנשים שהמונח ״עוטף עזה״ מפריע להם. הביקורת על המונח הזה, שמשמש את אמצעי התקשורת והממשלה ואת תושבי ישראל כבר כמה שנים טובות (ופחות טובות), הולכת וגוברת.
יש כאלה שגורסים שמי שמגדיר את שמו ביחס לחבל ארץ אויב (״עוטף עזה״), מבטא חוסר־ביטחון בנושא הזהות הלאומית שלו. והרי הדבר שהממשלה הנוכחית (זו שלא מתנצלת על כלום, כזכור) הכי לא רוצה שיחשבו עליה זה שהיא סובלת מחוסר־ביטחון בתחום כלשהו.

אחרים, קצת יותר מתחשבים בשכנים (למשל בעל הבלוג הזה) מצאו כבר מזמן שקיים איזה ניגוד קטן בין הפעולות ה״תקיפות״ (בואו נגדיר אותן ככאלה), שאנחנו נוקטים מעת לעת ומ״סבב״ ל״סבב״ (בעצמה מילה שראויה לבחינה מחדש, אבל לא נעסוק בזה עכשיו), לבין הפועל עטף המעיד על ״פעולה רחוּמה וחומלת״, כביכול. כבר הדגמתי כמה פעמים, בעזרת ציור מספר ילדים דמיוני, איך באמצעות הביטוי ״עוטף עזה״ אפשר להתייחס אל עזה כאל ילדה בכיינית שרק רוצה שיעטפו אותה בשמיכה חמה ומנחמת.

אבל הדבר שהכי מפריע בהגדרה ״עוטף עזה״ הוא בזה שעל־ידי השימוש במילים האלה רוב תושבי המדינה – בערך 99% מהם בהערכה גסה – יכולים לטעות ולחשוב שיש כאן איזו בעייה איזורית קטנה בין תושבי רצועת עזה לתושבי עוטף עזה.
מצד אחד – הפלסטינאיים ה״מנוולים האלה״, ש״נתנו להם הכל, והחזרנו להם עד המטר האחרון״, והם בתמורה רק ממטירים עלינו קסאמים, פצצות מרגמה, עפיפוני־תבערה, בלוני־נפץ ועוד מכל הבא ליד. ומצד שני – הקיבוצניקים הסמולנים האלה מהנגב המערבי (טוב, גם כמה מושבניקים, וכמה עיירות פיתוח של תושבי פריפריה מימי ״סלאח כאן זאת ארץ ישראל״).

היה נדמה לי כבר בסבב הקודם שמה שחסר לנו זה איזה סלוגן טוב. משהו קליט כמו: ״מפסיקים להתנצל״, או ״מילה זו מילה״, או ״יתנו -יקבלו״. או אפילו ״לא יהיה כלום, כי אין כלום״.
ואז נזכרתי בביטוי ״העיניים של המדינה״. המשפט הבלתי נשכח שאמר אחד הלוחמים מחטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים בתום הקרב על החרמון באוקטובר 1973.

וחשבתי שמבחינת הגדרה גיאוגרפית, הביטוי הכי מתאים לאיזור שלנו הוא: ״הפופיק של המדינה״.
אני מודע לזה שלמונח ״פוּפיק״ יש כל מיני קונוטציות פחות סימפטיות, כמו ״חושב רק על הפוּפיק של עצמו״, ״קרוב לפוּפיק״, ״רעד לו הפוּפיק״ ועוד. אבל מצד שני, זהו עצם העניין: אם תושבי מדינת ישראל יבינו ויפנימו שלא מדובר כאן על איזה נושא רחוק מהעין (סך הכל שעה ומשהו נסיעה מתל־אביב ומירושלים, כשאין פקקים) אולי משהו יזוז.
והעיקר, מי שמתנגד להפוך כל אבן בניסיון להגיע לפתרון ארוך טווח, ומסתפק, במקרה הטוב, ב: ״רגיעה״, ״הסדרה״, ״הרתעה״ וחוזר חלילה – ימצא את עצמו בעימותים שלא יסתיימו רק באיזור הנגב המערבי.

לכן עמלתי זמן מה, והצמדתי את הסלוגן הקליט כתבנית הדפסה על חולצות ומלבושים אחרים. כך שיתאימו להפגנות, מצעדים וגם סתם לפיקניק ולפייסבוק.
הסבירו לי שחולצה, או שמלה כזאת חייבת, כמקובל בימינו, להיות צנועה וסולידית. שלא ייחשפו, חס וחלילה הכתפיים, הברכיים או חלקת הצוואר.
מצד שני, יש גם מיגזר אחר שדבק בסגנון חייו ה״מתירני״, ורוצה ללבוש בגדי ספורט, גופיות ועוד מיני מלבושים שפעם היה מותר ללבוש אותם אפילו בבתי הספר (החילוניים). לכן טרחתי ו״הלבשתי״ את הגרפיקה על כמה מיני פריטי לבוש – וכל אחד יוכל לבחור את מה שמתאים לו.

בהצלחה, ולהתראות בהפגנות בתל־אביב, או בצומת יד מרדכי, או ליד הכנסת או בלפור – כל אחד עם הלבוש המתאים לו.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, עיצוב גרפי, שעשועים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ״הפוּפיק של המדינה״ ||| החולצה החדשה שתוכלו להשיג בקרוב בכל הדוכנים 😃 😢

  1. תרצה הכטר הגיב:

    מה דעתך על רעיון ההקאתון?
    "הרעיון של ההאקתון הוא לעשות סיעור מוחות של מומחים ממגוון תחומים, ולגבש ביחד רעיונות מקוריים כיצד ניתן למזער את הנזקים מהטרור שאנו חווים אותו כעת", אומר בלקין. "לא יכול להיות ש-150 איש, יישבו יום שלם ויחשבו על פתרונות ולא יעלו על רעיון, שיסייע להפסיק את שרפת השדות שלנו", כך לדברי בלקין, שהוא עצמו תושב קיבוץ ברור חייל.

    "אנחנו מדינה שמצאה פתרונות למנהרות, לטילים לטרור הרבה יותר מורכב, לא יתכן שלא נדע להתמודד עם דבר כל כך פשוט ששמו עפיפון", אומר בלקין.

    • igalz הגיב:

      רעיון מצוין. רק נדמה לי שאחרי שימצאו פתרון ל״טרור העפיפונים״ יבוא ״טרור הסביבונים״ ואחריו אולי ״טרור הרעשנים״. כך שלא תהיה ברירה אלא לחשוב בצורה יסודית יותר: ״מה עושים עם העזה הזאת?״ או בכלל מה עושים עם השכנים ה״טרדנים״ האלה, שבמקרה גרים באותה שכונה שלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s