אחרי שהמונח ״עוטף עזה״ נפסל כאן מטעמי אי־התאמה למציאות האזורית, נשאר לנו לעסוק במילה שכובשת בימים אלה את כל הכותרות: ״הסבב הבא״, או כמו שכתוב השבוע בכל מדורי הדעות ובדיווחים מחדרי הישיבות: ״אין מנוס מהסבב הבא״ ו״הסבב הנוסף קרוב מתמיד״.
אני לא יודע מתי נכנס המושג הזה לחיינו. מילים יש להן כוח משל עצמן. פעם אחת מישהו – איזה עיתונאי צמרת או ״קברניט״ פוליטי, או קצין שטח – משתמש בביטוי והופ… יש לנו סבב נוסף.
כשהיינו ילדים קראו לעימותים עם הבני־דודים־האויבים, שהתחוללו בין ה״מלחמות״: ״מבצעים״ או ״קרבות״, או ״מערכות״, או ״פעולות״. ולמרות שהן חזרו ונשנו אף אחד לא השתמש במילה ״סבב״.
היום – דווקא כשהאויב הלך ונחלש מבחינה צבאית ואצלנו החליפו אמצעי לחימה מתוחכמים ומשוכללים את המיראז׳ים והמשחתות והשרמנים הישנים – כל העימותים מסתיימים בתיקו מאכזב ואיך שהם נגמרים מתחילים לספור את הימים ״עד הסבב הבא״.
אז נשאר לנו להדגיש, שוב ושוב, עבור מי שחושב ש״זה רק ספורט״ שמלחמה, גם אם במונח המכובס ״עימותים בעצימוּת נמוכה״ היא לא צחוק ולא ספורט. תשאירו את ה״סבב״ לאירועי המשחקים הספורטיביים למיניהם: סבב הטניס. או הברידג׳ או הסבב של אופני ההרים. סבב המשחקים שלפני המונדיאל וגם להופעות של להקות מיתולוגיות ואחרות.
הנה ליקטתי לכם מהגוגל אוסף סבבים שהייתי מוכן לראות במסך ה-4K, אם היה לי כזה.
ולכל המתלהמים והמשחיזים את הנגמ״שים – נאחל שיהיה כבר סבב משחקים מוצלח אחד לנבחרת ישראל בכדורגל, ושהמרכבות והאדירים יחכו במחסני החירום לזמן חירום אמיתי. ותתחילו לחשוב על ״פתרון החידה האזורית״ (המסובכת, יש להודות) במקום על הסבב הבא. בוקר טוב ישראל.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 