בסוף זה לא קרה. לפעמים כל הפרשנים, ואפילו בלוגרים מהשטח, לא מדייקים בתחזיות שלהם. אמש, כשפרסמתי את תחזית המשחקים לערב וללילה הקרובים, בניתי את ההערכות (כמו כל הפרשנים הטועים־תמיד) על סמך אירועי הלילה הקודם. אבל בבית של ״עוטף עזה״ כל ניחוש והערכה יכולים להתבדות, בעקבות צינון קל של יחיא, או בעיות בדשא של אביגדור.
הטבלה של הבית בו משחקות ארבע הנבחרות הדרום־מערביות של המזרח־התיכון קצת משקרת, והייתי צריך לעשות הבוקר התאמה.
דבר כזה עוד לא קרה בתולדות המונדיאלים של הנגב המערבי: כל הקבוצות סיימו במקום הראשון (והאחרון!). רק מצלמות ה-VAR של השופטים יוכלו לקבוע את הדירוג הסופי (והזמני). אבל למי יש עניין להתייחס לבית כל כך שוּלי ומפוּיח.
זה מה שאמרתי. זה מה שאמרתי: ככה לא בונים חומה! ככה לא בונים חומה!! נחכה לסבב המשחקים הבא. או למונדיאל הבא. השארו איתנו, חמש פרסומות וחזרנו.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 
אתה מעריך את המערכה בעזה. האם יש אפשרות שישראל לא מעוניינת בסיום מוחץ של המחערכה? אם זה נכון – ויש כמובן פירושים שונים לכך – אז אי אפשר באמת לנבא מי ניצח
יעקב, אני לא מאלה ש״יודעים להעריך״. אני רק נותן ביטוי גרפי ואינפוגרפי למה שקורה בשטח הקרוב לבית שלי. כמו פרשני הספורט והביטחון יתכן שגם אני טועה (ואולי גם מטעה).