לא כיף להיות ראש ממשלה בקיץ.
זה התחיל עם ״משחקי העפיפונים״ בעוטף הנודניק הזה. התקשורת הסתערה עליהם במשך שלוש דקות אבל הצלחנו להדוף אותה – בפייסבוק, בטוויטר ובכל המדיות שהחברים של יאיר סיפרו לי עליהם.
העוטף ממשיך להישרף, אבל לפחות המצביעים נעים בהמוניהם למונדיאל. חשבתי שאפשר יהיה לנסוע בשקט (עם רעייתי, כמובן) לחופשת קיץ קצרה אצל ידידי במוסקבה.
ואז פתאום אסאד הזה, שכבר גמרנו איתו כמה פעמים, נדבק לי לעורף כמו קרציה טרדנית.
עוד אני הודף אותו בסרטון קצר שהעליתי לדף שלי, פתאום הליצמנים והליברמנים האלה מעוררים כל מיני כאבים ישנים בבטן התחתונה. לקחתי כדור מתאים, ישבתי לראות את המשחק של ברזיל והזמנתי לביקור את כל החברים הקרובים מהונגריה ואוסטריה וגואטמלה (הם לא משתתפים במונדיאל!), ואולי גם מקוריאה הצפונית (אני צריך לשאול את דונלד).
ועכשיו פתאום צלצולי האוזניים בכנרת: 2.1, 3.2 ועכשיו כבר 4.5!
מה נטפלתם אליי, זה קיץ! תנו לישון בשקט!!!
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן