שלוש פעמים ״סופי טאקר״ ||| הזמרת ששרה על א יידישע מאמע, צמד האלקטרו־דאנס הניו־יורקי ופינת הנוער בכפר הדרומי

בשבוע שחלף היינו כל־כך עסוקים בסיפורי שריפות וקואליציות עתידיות שהחמצנו את ההופעה של סופי טאקר ביום חמישי 6.7.18 בהאנגר 11 בתל־אביב. זה סיפור יפה וסימבולי ומלא הקשרים (וקצת הזוי) שחבל לדלג עליו, למרות שהצמד האמריקאי הפופולארי כל־כך (שלא שמעתי עליו מעודי) כבר בטח עזב את הארץ.

צמד האלקטרו־דאנס ״סופי טאקר״: סופי האולי וטאקר הלפרן: ״לא שמענו על נטע ברזילי״

ההבנה שלי במוזיקה, ובתחום האלקטרו־דאנס במיוחד, היא די קלושה, אבל מסתתר כאן סיפור חוצה דורות ויבשות, במלוא מובן המילה. וכמישהו שזוכר משהו מתחילת שנות ה־60 אני חייב להזכיר כאן גם את האירועים החשובים באמת (לא הכל התחיל ב-2018!) אז הנה הסיפור בקיצור המתבקש:

בשבוע שעבר, כך דווח בתקשורת: ״סופי טאקר, צמד האלקטרו דאנס הלוהט מניו יורק, הגיע להופעה בתל אביב. אם אתם עוד מגרדים בראש, אולי תגלו שאת "Best Friend", השיר הכי מוכר שלהם, אתם כבר מזהים מהפרסומת לאייפון X מסוף השנה שעברה״.
סופי טאקר, הידועים באנרגיות שהם מביאים לבמה, כבר הוכתרו כשם הלוהט של 2018. הצמד הוא כל־כך פופולארי שאפילו מפתחי משחק המחשב FIFA 2018 אימצו את להיטם הגדול הבא, Best Friend. עד כדי כך!

בראיון ל״מעריב״ הבטיחה סופי, ברוח האנדרסטייטמנט המאפיינת את הזוג המוזיקלי, "להפוך את המופע בישראל לערב הטוב ביותר בחיינו", ואילו טאקר אמר בראיון ל״וואלה״: ״העולם הוא מקום ענק והיה לנו קשה להספיק את כולו, אבל עכשיו נוצרה ההזדמנות לעשות זאת ולא רצינו לוותר עליה. עם זאת, אנחנו מודעים לקריאות לחרם ודיברנו על כך בינינו לבין עצמנו״. למרות הסימפטיה לישראל, על נטע שלנו, הוא מודה בגילוי לב, הוא לא שמע דבר וגם לא יודע מה זה אירוויזיון (פרובינציאלי שכמותו).

הקשר ל״נטע שלנו״ ולאירוויזיון, ובעיקר השם ״סופי טאקר״ (לא חשוב שבאנגלית הוא נכתב קצת אחרת), הוא שמחבר אותנו לסיפור על הזמרת היהודיה הגדולה באמת, תרתי משמע – סופי טאקר.
הזמרת סופי טאקר שהתפרסמה בראשית המאה העשרים, לא הבינה הרבה באלקטרו־דאנס, וסיפור חייה היה מורכב יותר ממשחקי מחשב ופרסומת לאייפון X. היא הייתה קומיקאית, שחקנית ומגישת רדיו אמריקאית-אוקראינית-יהודייה. מהבדרניות הפופולריות ביותר באמריקה במחצית הראשונה של המאה העשרים. היא נודעה בכינוייה ״אחרונת המאמא'ז האדומות הלוהטות״ (The Last of the Red Hot Mamas). השיר המזוהה איתה יותר מכל הוא ״א יידישע מאמע״ מלפני כמעט מאה שנה (1925).

לא הייתי כותב פוסט מיוחד רק כדי לספר על צמד האלקטרו־דאנס האמריקאי מהאנגר 11 ועל הזמרת היהודיה ששרה על האמא היהודיה ביידיש ובאנגלית. וגם לא ממש חשוב שסופי טאקר המקורית הזכירה במידותיה ובחוש ההומור שלה את ״נטע שלנו״ מהאירוויזיון האחרון וכל הטררם שבא אחריו.

הסיפור הוא על ״ביקור הגברת הזקנה״ שנערך ב1961 בכפר שלנו, הרבה לפני שהצטרף ל״עוטף עזה״ וכל מה שבא עם זה. בתחילת שנות ה-60, סופי טאקר שהייתה אז בשלהי הקריירה שלה, החליטה לתרום ״פינת נוער״ לכפר הנידח בדרום. הפינה כללה בית שבו שתי כיתות לימוד ושני מבנים עם חדרי מגורים לנוער. הבניינים האלה עומדים עד היום במקומם.
בבית הכיתות על שם סופי טאקר למדו ביחד (כמה שנים אחרי האירוע שמתואר כאן) כיתות ״דרור״ ו״ערבה״ – המחזור השלישי והחמישי של בית הספר המקומי, ואחר כך כיתות רבות נוספות של ילדי הכפר. שם נרקמו הרבה סיפורים ואפילו אהבות אמת.
כשחנכו את המבנים ב-1961 הגיעה לטקס המרשים (מאמריקה הגדולה והרחוקה!) הזמרת הענקית בכבודה ובעצמה. היא חיבקה כמה ילדים ייצוגיים, נישאו כמה נאומים ברוח הימים ההם, והוענקו זרי פרחים מעל גבי במה מאולתרת. צלם מיוחד הנציח את האירוע המרגש ובארכיון אפילו נותר אלבום תמונות (צבעוניות!!!) המוכיח שכל זה היה סיפור אמיתי.
ב״יומון בארי״, המקומון הפופולארי ביותר של הכפר, נכתב כך על ביקור הגברת הזקנה״ ב־5.7.1961 (חמישים ושבע שנים לפני ביקור ״צמד האלקטרו-דאנסי הצעיר״):
״… התוכנית האמנותית הייתה מגוונת, בה הופיעה מקהלת ביה״ס במסכת ל״ימי הדמים והמצור״ [כמה אקטואלי], תזמורת הילדים, קבוצת ״ברוש״ הופיעה עם הפזמון הידוע שלה לסיום שנת הלימודים ולהקת המחול ״בארות״-״אשל״ בריקודי רועים [!]״.

הנה כמה מתמונות האירוע:


  

  

חמש שנים אחרי החגיגות המשמחות הזמרת הגדולה נפטרה בניו יורק ונקברה בקונטיקט. אבל זכרה וזכר תרומתה וביקורה המעודד בנגב המערבי – לא יישכח. הבתים שתרמה עדיין עומדים על מקומם, ועכשיו הסיפור מתועד גם כאן, לתפארת הגוגל והויקיפדיה.

שבוע טוב לכל תושבי הנגב המערבי והארץ כולה, ולכל חובבי ״סופי טאקר״ בכל הגירסאות: מ־1961 ועד 2018, מהאנגר 11 בתל־אביב ועד בית מס׳ 45 בבארי.

(תודה לסתיו שהפנתה את תשומת לבי לביקור הלהקה האמריקאית ״סופי טאקר״)

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מוזיקה, סיפורי הכפר, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s