האם (רק) שדרות וה״עוטף״ בוערים? ||| ״חבר׳ה איך אתם עשיתם זה״?

אתמול פרסמתי בפייסבוק את הגירסה המעודכנת והמאולתרת למילות השיר שהרעיד את הלבבות ב־1967. אני מודע לכך שרבים מתושבי ישראל כיום לא זוכרים את השיר של יובב כץ שהוקלט מיד עם תום קרבות מלחמת ששת הימים. הימים ההם היו ימי חרדה גדולה, שהפכה בסוף לתחושת הקלה עצומה, וגם לאופוריה שעד היום משפיעה על רוח העם (ורבים ממנהיגיו).
תחושת ההקלה של תושבי ישובי הספר בצפון, בדרום ובמרכז, משתקפת יפה בשיר הזה, שהיה כמעט המנון בימים שאחרי המלחמה. (סיפור הרקע לכתיבת השיר של יובב כץ שהולחן על ידי דוד קריבושי, מתואר יפה באתר ״סיפור-רון״ של עפר גביש)

יש הרבה ביצועים לשיר ההיסטורי הזה. אני מעדיף (כמו תמיד) את זה של חוה אלברשטיין.
המילים הפשוטות והכואבות אך מלאות התקווה לעתיד, ביטאו אז תחושה של דור שלם.
״פגז אחרון התפוצץ ושתק / עטפה הדממה את העמק. 
ילדה בגדות יצאה ממקלט / ואין בתים עוד במשק. 
אמא, היה לנו בית ירוק / עם אבא ובובה ושסק. 
הבית איננו, ואבא רחוק / אימי את בוכה או צוחקת״. 

וזו הגירסה שלי (עם שני תיקונים קטנטנים), שנכתבה ופורסמה אתמול בבוקר וזכתה לאלפי צפיות ועשרות (אולי כבר מאות) שיתופים.

אין להשוות את המצב בימינו – עם כל הקושי והעצב על השריפות בשדותינו, בנחלינו וביערותינו – למצב בו מדינה שלמה עצרה נשימתה בשבועות ההמתנה עם חרדה גדולה מהסוף הבלתי נודע.
בחודשים האחרונים, כמו ב״סבבים״ הקודמים גייסתי את הבלוג ל״מלחמת הדרום״ (שמספרה הסידורי ברצף לא ברור). ניסיתי לעקור את המונח המופרך ״עוטף עזה״ וכתבתי כמה פוסטים בבלוג ובפייסבוק עם תמונות השריפות הרבות באיזורנו שהפכו אותו ל״דרום שחור״.
גם הווריאציה שלי על מילות השיר ״בתי את בוכה או צוחקת״ נכתבה במסגרת אותו ״גיוס״. הפוסט הזה זכה, כאמור, לחשיפה עצומה (באופן יחסי), לשיתופים ולהרבה הזדהות מצד אנשים טובים, שלא יכולים לסבול את האדישות הרבה של ה״מנהיגים״, ובמידה מסוימת גם את השיעמום של התקשורת, שמוכנה בכל רגע לעזוב דיווחים שוטפים מהשטח עבור רייטינג של אירוויזיון, מונדיאל או חילוץ דרמטי בתאילנד.

חשוב לי להדגיש את הטון והזווית שאני בוחר להסתכל על הדברים. מי שחי באיזור הנגב המערבי במחצית המאה הקודמת וברבעון הראשון של המאה ה־21, כבר עבר דברים יותר קשים. ואין ספק שהקהילות של הקיבוצים, המושבים והערים בנגב יידעו להתגבר גם על התבערה הנוכחית. מה שחסר כל־כך זו ההזדהות של ההנהגה.
ב-2006, מיד כשהסתיים הסבב שנקרא אחר־כך ״גשמי קיץ״ כתב עלי מוהר רשימה ב״העיר״. כתיבתו השפויה והחכמה, מלאת האהבה לארץ ולתושביה והמתובלת בהומור חסרה מאוד בימינו. הוא התייחס לימים של ״ילדה בגדות יצאה ממקלט״ וגם לאירועים האקטואליים של אותו ״מבצע״ בעזה, גולת הכותרת של האירועים הייתה פינוי (באוטובוסים, כן באוטובוסים) של עשרות מתושבי שדרות לנופש באילת. המחווה ההומניטרית הזו אורגנה ומומנה על ידי המיליארדר החולף גאידמק.
כדאי מאוד לחזור ולקרוא את הרשימה של עלי מוהר. והנה תמצית רוח הדברים:

ותרשו לי להכניס שוב את החיקוי המדהים של אריק איינשטיין, שגם הוא כל־כך חסר בימינו (מהדקה ה-1:52 זה הקטע על ״בן גוריון והחבר׳ה של גדות״, אבל ההקלטה כולה מעוררת געגועים. וחיוך):

כדי לסיים באופטימיות, אני מצרף כאן ציורי ברכות ומכתבי הזדהות שכתבו ילדי ישראל והם נתלו השבוע על תחנת האוטובוס בכפר שלנו. הציורים המרגשים רק ממחישים שיש אהבה והזדהות מלאה של תושבי ישראל בכל הגילים עם תושבי איזורי הגבול – בדרום ובצפון. מה שחסר זו מנהיגות שלא מסתמכת על פלגנות וטיפוח מתמיד של סיכסוך ושנאה בין שבטי ישראל. בשביל זה כנראה שנצטרך לחכות לסבב הבא.

    

עוד אני כותב את הפוסט הזה עבר לילה נוסף של ״צבע אדום״ על תושבי ה״דרום שחור״.
נקווה שהמשך השבת יהיה שקט יותר.
נאחל המשך שבת שלום לכל הקוראים – בדרום, במרכז ובצפון (וגם בקיסריה).

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, מוזיקה, מלחמה ושלום, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על האם (רק) שדרות וה״עוטף״ בוערים? ||| ״חבר׳ה איך אתם עשיתם זה״?

  1. ישראל אגרא הגיב:

    עוטף עזה זה באמת שם מופרך ומטופשו מדובר בחלק מעוטף ישראל ויותר מזה גם השחפ"צ של ישראל

  2. נמרוד חפץ הגיב:

    שבוע טוב,
    ואני מחכה לזמן שהבלוג הזה יחזור לעסוק בעיניני זוטולוגיה וטיפולוגיה כהגדרתך אותו פעם פתחילת הדרך.
    ישר כוח
    נמרוד

    • igalz הגיב:

      שבוע טוב, נמרוד. בדיוק הבוקר הזכרתי את העניין הזה בפוסט של הבוקר. עוד יבואו ימים של זוטולוגיה, מדף הילדים וקרטוגרפיקה. רק שאחריהם יבואו, כנראה, גם ״סבבים״ נוספים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s