״הסלמה״ ב״דרום״ ||| מה יקרה לנו ביום שאחרי בּיבּי?

דווקא בדמדומי ה״הסלמה״ האחרונה, שאולי תהפוך ל״סבב״ ואולי לא, וערב משחק הגמר במונדיאל – שאולי תנצח בו קרואטיה הקטנה (חצי מישראל במספר התושבים) האנטישמית־לשעבר, את צרפת הגדולה והתרבותית (גם היא לא יוצאת נקיה ב״מבחן השוֹאה והאנטישמיות״ שלנו) הגיע הזמן לחשוב על היום שאחרי בּיבּי.

״בּיבּי״ זה מין כינוי ״כמעט־חביב״ לראש־ממשלה־כרוני לא ממש ״חבּיבּי״ – בנימין נתניהו. אני מודה שגם הבלוג הזה שבתחילת דרכו (כמוגדר במוטו בראש הבלוג) אמור היה לעסוק ב״קווים גרפיים״ ו״נקודות ויזואליות״ נסחף ב״בּיבּיומניה״ שהשתלטה על כל חיינו: ״בּיבּי אמר, בּיבּי נסע, בּיבּי נפגש, בּיבּי ורעייתי, בּיבּי ומוֹדי, בּיבּי ודוֹנלד, בּיבּי, בּיבּי, בּיבּי, בּיבּי – מנהיג ענק לעם קטן. מנהיג שיודע אנגלית־אמריקאית ויודע לזייף חיוכים ולחבק חיבוקים מלאכותיים – לעם ״מעורב־ים־תיכוני״ ששואף להיות ״אמריקה״.

אפילו כאן אצלי נפתח עבורו עמוד מיוחד של ״מר כלוּם״ המציג את בּיבּי כמין דמות קומיקס חביבה ואולי קצת מגוחכת ועוד עמוד של ה״עיתון״ ״פייק ניוּז״ שעוסק בעיקר במעלליו (המדומיינים והאמיתיים).
הפוסט המעודכן של ״תעירו אותי״ (ראו למעלה) שפרסמתי בפייסבוק, זכה לאלפי צפיות. זאת הייתה, כמובן, טעות גדולה! בשיטה שנתניהו היה מראשוני מאמציה ומפתחיה, ואחריו הלכו, ממש כמו בשיר ״במדינת הגמדים״, כל החקיינים הצעקניים שלו (חזן וביטן, רגב ואמסלם ויו־יו גם) – ככל שאתה נחשף יותר באמצעי התקשורת (כיום זה בעיקר בפייסבוק) – אתה הופך פופולארי יותר. ולא חשוב אם כתבו (או ציירו) עליך דברים טובים או רעים. העיקר שהפגנת נוכחות.

אבל מה כל־כך מסעיר את ההמונים בדמותו של נתניהו? לכאורה הוא לא כזה מרשים: איש בגיל העמידה, שמנמן במידה, מסורק ומאופר בצורה מלאכותית ולא רואה אף אחד ממטר (חוץ מאת עצמו ואת ״רעיתו״ שבדמותה לא נעסוק כאן). בעצם כל דמותו ודיבורו (ושידוריו הפרטיים מלאי ההתפעלות העצמית) היא מלאכותית וכל כך לא־ישראלית במובן הישן של המילה.
אבל הוא נמצא שם כל הזמן!: בּיבּיומניה, בּיבּיופוביה, בּיבּיופתיה, בּיבּיוגרפיה או בּיבּיותרפיה. העיקר שתגידו: ״בּיבּי!״. ״מנהיג חזק (לכאורה)״ ל״עם מבולבל (למעשה)״.

כל כך הרבה הוא נמצא שם, עד שאין לו זמן להיות כאן, איפה שבוערים השדות וישראל מתייבשת באמת (לא כמו בשידורים המגוחכים על המים הישראליים ה״מתוחכמים אבל נעלמים״).
ואז עולה השאלה: ״למה הוא לא מגיע לכאן?״. ברור שהסיבה איננה פחד אישי, הרי מדובר בכמעט ״גיבור ישראל״ מ״הסיירת״, לא פחות. הוא פשוט מבין שצילומים על רקע יערות שרופים כתוצאה מעפיפונים ״ילדותיים״ תמחיש את חדלונו ואת אפסוּת מעשיו. הוא יצטייר כגוליית מודרני, חמוש עד צוואר, מסורק למשעי ומעונב – מול האין־פתרון שהוא הביא במדיניותו, או חוסר־מדיניותו הממושכת ונמתחת כמו מסטיק אמריקאי. וגם אם יצטלם במראה ״חופשי ושובבני״, כמו בתמונות הים עם מוֹדי ההוֹדי, הוא ייראה מגוחך.

לכן הוא לא יבוא לכאן ובמקום זה ייסע, ״שלוּב־ידיים עם רעייתי״, לכל מונדיאל וכינוס באמריקה וברוסיה, וינער את הכתבים ששואלים אותו על ״עוטף עזה״ (״נקסט…״).
אבל מה שביבי שכח, עם כל כישורי הפרזנטציה שלו (מיד אפשר להיזכר ב״נאום הפצצה״ באו״ם וב״נאום הקלסרים״ בארץ) ועם הסלוגן הקליט ״שלטון מחליפים בקלפי״ (ויש שמזכירים לו לפעמים: ״או בשלוש יריות בכיכר״) שההסתה והפילוג שהוא זרע בעם יביאו גם אותו בסופו של דבר, וכנראה לפני ״סופו של דבר״, אל סוף הדרך. מי שעיקר מלאכתו לסכסך ולהמציא אשמים אחרים בכל תסבוכת שנקלענו אליה, סופו שברגע אחד השיטה תופעל נגדו.

אנחנו די קרובים לרגע הזה. לרבים (מאוד) התופעה של ״ראש־הממשלה־בּיבּי״ הגיעה כבר עד כאן. זה יקרה פתאום, הרוח תשנה כיוון, העפיפונים והקלסרים, הפצצות המצוירות והקסאמים האמיתיים יצברו מסה קריטית, וגם אם היועמ״ש והאחמ״ש יחשבו שאפשר עוד לחזל״ש ולחנטרש – אחרי ה״סבב״ או לפני ה״סבב״ הבא – בּיבּי יצטרך להחזיר את המפתחות. וישראל תחזור להיות מדינה ים־תיכונית רגילה. לא ״אור וסייבר לגויים״ וחושך לתושבים. לא כל הזמן התעסקות בספירת תיקים ודולרים, וסיפורי מיליארדרים ופרקליטי־״צמרת״, וצוללות וסייבר ושמייבר.

במקומו יבוא ״איש רגיל״, בלי כל ההצגות והשטיקים והקלסרים – וישראל עוד תצמח מסביבנו, היא, הרי, חזקה יותר מכל חסרונותינו. וגם הנגב עוד יהיה פורח.
ועוד תראו שהזקן יהיה שמח.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על ״הסלמה״ ב״דרום״ ||| מה יקרה לנו ביום שאחרי בּיבּי?

  1. אסתר הגיב:

    אינני יודעת אם אנו קרובים לרגע הזה. להרגשתי, ממשלת ישראל ויתרה על הנגב המערבי ובכלל על הפריפריה. ממני, השכנה ממזרח.

  2. נ מעבר לדשא הגיב:

    אמן ואמן כן יהי רצון.

  3. סתיו הגיב:

    במהרה בימינו אמן

  4. נמרוד חפץ הגיב:

    הזורע רוח קוצר סופה

  5. igalz הגיב:

    אמן. תעירו אותי כשזה יגמר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s