נתניהו הולך להפסיד את הבחירות הקרובות שהוא יזם.
ההסבר לתחזית הזו נובע מהתגובות בשטח. נתניהו הולך להפסיד כי השיטה שהוא המציא התהפכה נגדו: הדרך שעליה בנה את כל ניצחונותיו (באופן דמוקרטי, לכאורה) – להסיט את הדיון ממחדליו ולהסית נגד קבוצות שונות בישראל: השמאל (״שכחו מה זה להיות יהודים״), הערבים (״נעים בכמויות אל הקלפי״), המפלגות היריבות (״הם מ-פ-ח-ד-י-ם״) פועלת עכשיו נגדו.
נתניהו הולך להפסיד בגלל שהפייסבוק – המדיה החדשה שהוא מצא כדי לרכז את מנות התרעלה והבדחנות הצינית נגד יריביו – התהפך נגדו. אולי הוא עוד לא יודע את זה, אבל ב״רשת החברתית״ הגדולה בעולם הוא כבר הפסיד. פרשני תקשורת ומדיה ומנתחי ״מצב־הרוח־הלאומי״ עוד יחקרו את הנקודה בה הפייסבוק, שם הוא בנה לעצמו כיפת ברזל של טוקבקיסטים וחומת מגן של לייקים מול כל ההתקפות של יריביו בכנסת ובתקשורת הישנה, התהפך נגדו.
אני רק אציג כאן דוגמית קטנה שממחישה שתקופת ממלכת נתניהו הסתיימה.
לפני כמה ימים כש״הסבב הבא״ כבר היה עניין ודאי, לפני שבוטל והתחדש שנית, העליתי לפייסבוק פוסט די שגרתי. בתמונת הפוטושופ הבנאלית (לכאורה) הופיע שלט עם רקע אדום ובתחתיתו תמונה של נתניהו מציץ מלמטה עם פנים נפולות, כשבשדה בו נטוע השלט האש מלחכת את העמודים.
הפוסט הזה, שאין בו תיחכום גדול ופרסמתי אותו בצורה די מקרית, זכה תוך יומיים ליותר מ־21,000 צפיות (עכשיו כבר יותר מ-28,000!) ו-450 שיתופים (כבר יותר, האש עדיין מתפשטת בכל דקה והמספרים ממשיכים לעלות).
הסלוגן הלכאורה סתמי: ״צבע אדום? איפה? לא שמעתי…״ על רקע הדיווחים מהנסיעה המלכותית השנויה במחלוקת (והפרטית, כדברי המארח פוטין) אל המונדיאל, בעצם הימים שהדרום כולו בוער ולאף אחד אין פתרון באופק ל״טרור העפיפונים״ הפרימיטיבי – הופך לנגד עינינו לתמונת הראי ל״הם מ-פ-ח-ד-י-ם״ מבחירות 1999 ול״עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים״ של בחירות 2015.
מה שרואים בשטח הוא הנקודה הנמוכה ביותר אליה הגיע אמן הפרזנטציות והקלסרים, ״הראשון שזיהה״, ממציא הסלוגנים הפשטניים שעבדו כל כך הרבה שנים לטובתו. אמן הפילוג וההסתה נתפס כאדיש למה שקורה בארץ שהוא כל כך מפאר בכל נאומיו (״אומת הסייבר והמים והסטארט־אפ״). ״הוא לא שמע צבע אדום״ כי הוא פשוט לא היה כאן. בזמן שהוא מכנס את יועציו ונוסע לנאומיו – הארץ שלו בוערת, התושבים מחפשים מנהיג והוא מסתובב בטיולים ובחקירות. לא שמע ולא ראה.
אפשר להגיד שנתניהו הפסיד במונדיאל שנערך ברוסיה ובעוטף עזה בו זמנית.
גם יועצי המדיה המתוחכמים שלו הבינו בזמן שהגענו לנקודת השבירה ומיהרו לארגן לו ביקור חפוז ולא מרשים בשדרות. לבוש בחליפה (פתוחה ו״עממית״!), הוא הסתובב בשטח כמה דקות מלווה בכמה יועצים לחוצים וחזר מייד לכנסת לעיסוקי הקואליציה, חוק הלאום ועוד קנוּניות קטנוּניות. לא נערך צילום על רקע השדה החרוך בניר־עם, כמה מטרים משדרות, לא היה מעיל קרבי כמו בשריפה של ה״סופרטאנקר״. הוא לא שמע ולא ראה.
כמובן שהוא לא באמת מפחד, הוא פשוט לא רוצה שייקשרו אותו למחדל של העונה הבוערת הזו. אבל העם כבר החליט. על פי עשרות האלפים שהגיבו בפוסט של ״השלט עם הצבע האדום״ – לא זה המנהיג שמתאים לתקופה הזו.
מי כן יהיה המנהיג החדש, זה שיאחד את כל פלגי העם אחרי ״תקופת נתניהו״, מי שייתן תקווה לעתיד וחזון של חיים נורמליים – אולי עוד לא הוחלט, אבל זה לא יהיה נתניהו.
ויכול להיות שאני טועה. זו תמיד אפשרות. נדמה לי שהפעם האפשרות הזאת די רחוקה.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
אני חושבת שזו משאלת לב בלבד. לגיטימי.
נחכה ונראה. לפעמים משאלות מתגשמות.