בין רברבנות לברברנות ||| מה הופך פוסט לפופולארי? שאלה עם תשובה די פשוטה.

בקיץ האחרון, שנקרא כאן תקופת ״הכחשת האש״, היו שני פוסטים בפייסבוק של הבלוג שהתעלו מעל כולם וזכו לאלפי צפיות ומאות שיתופים. ניסיתי לתהות מה החוט המקשר ביניהם? מה גורם לפוסט – שיש בו המחשה גרפית כלשהי עם כמה מילים בודדות – להיות פופולארי.
הבנתי שעיקר הכוח טמון בשלושת ה־ק׳: הראשון הוא הקונטרסט – הניגוד בין ה״ברברת הרברבנית הלאומית״ לנעשה בשטח ההולך ומשחיר. זה מה שמרגיז את הקוראים וגורם להם לקום מהכורסא ולסמן ״לייק״ עם אמוג׳י כועס או צוחק (באופן מטאפורי כמובן, הרי אף אחד לא ממש קם מהכורסא או מהמזרון בים בשביל להקליק ולשתף, או אפילו לכתוב תגובה). הנושא השני הוא הקילקולים  במערכת – עניין שהפך לעיסוק כמעט יומיומי. והדבר השלישי הוא – הקיצור! הרי בתקופת הפוסט־טראומה הנוכחית אין לאף אחד זמן. הנה שני פוסטים פייסבוקיים שעמדו בקריטריונים המחמירים האלה וזכו לרבבות צפיות:

צבע אדום? איפה? לא שמעתי…

בפוסט הפופולארי הראשון נראה ביבי מציץ מתוך שלט פיקטיבי־אבל־אמיתי בשדה בעוטף ושואל: ״צבע אדום? איפה? לא שמעתי…״
הפוסט זכה לעשרות אלפי צפיות ולשיתופים רבים. נדמה לי שהסיבה היא לא הגרפיקה המתוחכמת, אלא הפער הצורם בין ״המנהיג״ המסית נגד חצי (ואולי יותר) מהעם שלו, זה שמטייל במונדיאלים ונואם בכנסים בינלאומיים כל שני וחמישי – לבין תושבים ב״בטן של המדינה״ ששדותיהם ונופי ילדותם נשרפים כל הקיץ האחרון. הניגוד בין מי שממשיך לספר לחבריו בכנסים הבינלאומיים שישראל היא ״מעצמת סייבר ומים״, בזמן שהכבאיות מתרוצצות בשטח ו״מבזבזבות״ את המים האחרונים שהצלחנו להתפיל על שריפות. אותן תבערות שמדליק ״עם מיואש ומוחלש״ שה"סייבר" העיקרי שלו הוא עפיפונים מאולתרים ובלוני אש צבעוניים.

אילו אותו ביבי שמציץ בתחתית השלט הוירטואלי, מי שהיה ״הראשון שזיהה״ שריפות קודמות, היה לובש את המעיל המפורסם שלו ועולה על כבאית של קק״ל, או עדיף של הרט״ג – הוא היה גורף את כל הקופה. אבל לא היה לו זמן. בין תיאומים עם ליברמן ותככים עם ליצמן וחקירות 433, ונסיעות עם הגברת – הוא לא מצא כוח וזמן ללכת אל האזרחים ולהגיד להם בגלוי: ״הם עבדו עלינו״, ״לנו אמנם יש סייבר ומים (כבר קצת פחות) ולהם אין כלום (כי לא היה כלום), אלא רק משחקי עפיפונים ובלונים שאין לנו עוד תשובה טכנולוגית להתמודד מולם – אבל אנחנו (בהנהגתי) נדע לעמוד מול האש ולהוביל לעתיד יפה יותר לשני העמים, כי בני אברהם אבינו (ואביהם!) אנחנו״.

תחזית מזג האוויר: עכברת, ברברת, סחבת

הפוסט השני, שרץ עכשיו כמו שריפה בעוטף, הוא פוסט ״תחזית מזג האוויר״. גם שם אין תיחכום מיוחד: שוב, זהו הקונטרסט בין ה״ברברת״ בירושלים מול העכברת (שם גאוני למחלה איומה) בצפון, והסחבת בפתרון המצב של ״הכחשת האש״ בדרום.

כנראה צריך לדבר פשוט! (ולפעמים אפילו פשטני). הרי זה מה שעושה תמיד הרה״מכהן שלנו: ״אנחנו והם״, ״הם הבוגדים״ ״אנחנו הלאומיים!״, ״הצביעו מחל״ – וככה הוא משתלט על התודעה הישראלית כבר עשרות שנים. הגיע הזמן להגיד: ״רברבנות היא העכברת החדשה״. לא ״ביבי תתעורר״ אלא ״נתניהו מחלק את המדינה״, ואולי אפילו פשוט יותר: ״ביבי, צא.״ – רק שש אותיות, פסיק אחד ונקודה קטנה. וישראל תחזור לעצמה (הלוואי).

וכרגיל, אוסיף לסיום (בניגוד לתיאוריות ה״פירסומאיות״ שהוצגו כאן):
״יכול להיות שאני טועה. סימן שאלה״?

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן