שנה טובה וגמר חקירה טובה ||| לכל עמישראל (כולל חמוּצים, חריפים, חסרי־טעם ואחרים)

מה ההבדל בין ראש השנה (הקרוב) לראש הממשלה (המכהן)?
לכאורה אין הרבה הבדלים, מלבד הבדלים לשוניים קטנים של שלוש אותיות (השנה – הממשלה).
אבל אצלנו לא עושים הנחות ולא מעכבים תחקירים וחקירות. יצאנו לבדוק ולברר, לחפש ולסדר. ומצאנו לכם (בקלות) שבע נקודות להשוואה:

א. ראש השנה הוא חג בו מפריחים יונים ומאחלים שלום, והמקפידים מוסיפים ואומרים: ״שלום וביטחון״.
ראש הממשלה, הנוכחי והמכהן, לא מצליח לומר את המילה ״שלום״ ולכן הוא מאחל תמיד ״שנת ביטחון״ וטורח להוסיף: ״שהחמוּצים יקפצוּ לי (ולכם) ולנצח נאכל חרב (וקצת געפליטע פיש)״.

ב. ראש השנה הוא חג של תקוות והתחלות חדשות (לכאורה).
ראש הממשלה הוא איש של טרוניות וחקירות ישנות (למעשה).

ג. ״בראש השנה, בראש השנה פרחה בגני פתאום שושנה״.
בגנו של ראש הממשלה לא צומחים הרבה פרחים מלבד דרדרי הרברבנוּת וחרוּלי הטינה, ומה שקורה כשחוזרים מהגן פנימה, אל הבית הסדוּק עם השטיח המרוּט – לא כאן המקום לפרט.

ד. בראש השנה כל ישראל אמורים להיות חברים.
בברכת ראש הממשלה – בכל שנה – זה תמיד ״אנחנו היהודים הטובים״ והם ״החמוּצים הרעים״.

ה. ראש השנה הוא חג בו טובלים תפוח בדבש ומברכים איש את רעהו.
ראש הממשלה טובל ושרץ בידו, כמאמר דברי  חז״ל (תוספתא, מסכת תענית א). וכדברי חוקרי יאח״ה (להב 433, חקירות ב״נ).

ו. בראש השנה יוצאים המוני ישראלים לחופש בחו״ל או נוסעים אל הפארקים הציבוריים היפים לעשות מנגל ולקיים את המנהג היהודי הישן של השלכת כל הבקבוקים וכוסות החג החד־פעמיות בין פרחי הסתיו וגם הטלת שקיות הניילון עם הזבל בשטח – להנאת חיות הבר ופקחי השמורות.

ראש הממשלה דווקא מקפיד, למרות לוח הנסיעות והחקירות העמוס לעייפה שלו ושל רעייתו, שלא לטוס בראש השנה. הוא נשאר בביתו עם משפחתו האהובה וקורא להם פסוקים בני 2000 שנה (או 3000 ו-4000, כן ירבו).

ז. רבים (או לא כל־כך־רבים לפי סקר מכון ישראבלוף) היו רוצים שכמו שראש השנה חולף ומפנה מקום לחשבון הנפש של יום כיפור ולשמחת בית השואבה ולנרות החנוכה – כך גם ראש הממשלה (המכהן כבר 1000 או 4000 שנה) יחלוף אחרי חגי תשרי וייצא קצת מחיינו – עם החושך שהוא מתמחה בו ועם שנאת־האחר שהוא יודע כל־כך טוב ללבות – ושיבוא כבר ראש אחר, קצת יותר צנוע ושקט, קצת פחות זחוּח ומלא מעצמו.

הלוואי ויתגשמו חלומותינו ושנברך על השנה החדשה, כמו שאמרו הנביאים האחרונים (לכאורה):

תהיה
שנה חדשה
עם פחות
טינה ורברבנות

הלוואי.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, ישראל, פוליטיקה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על שנה טובה וגמר חקירה טובה ||| לכל עמישראל (כולל חמוּצים, חריפים, חסרי־טעם ואחרים)

  1. אמן כן יהיה רצון.
    שנה מצוינת לכולנו

  2. נ מעבר לדשא הגיב:

    גמר חקירה טובה היא הברכה הכי יפה שראיתי השנה.

  3. hadarbechor הגיב:

    יגאל שלום –
    הבוקר ראיתי בהארץ מאמר על הנשים של טרוצקי, ומאחר שיונתן ואני שנינו חובבי הסטוריה, התפתחה שיחה על החינוך השונה של שנינו – הוא בקיבוץ ואני בכפר שמריהו (הוא הזכיר את המורה שלכם להיסטוריה סלבי שהיו לו דעות נחושות בנושא הקומוניזם); משם עברנו לתרבות בארץ בשנות השישים המוקדמות ולעמדה האנטי-אמריקאית שגם אני ספגתי בצופים במידה מסויימת (למרות האמא האמריקאית שלי) – אסור ריקודים ״סלוניים״ ולבנות איסור בגדים כמו חצאיות צרות וגרבי ניילון וכמובן איפור. נזכרתי איך בצופים בכפר שמריהו היינו בדילמה מכיון שהיינו במרכז התרבות הסאלונית – מסיבות עם מוזיקה של החיפושיות והרולינג סטונס וכו׳ – שהביאה אותנו לכתיבת מכתב ״חתרני״ לאלון הארצי של הצופים ששאל (במידה מסויימת של נאיביות שהבנתי רק היום בשיחה עם יונתן) מדוע אי אפשר גם להיות בתנועת נוער וגם לרקוד טוויסט או צ׳ארלסטון או מה שהיה אז באופנה. יונתן ציין את האוירה שאני מכנה בולשביקית של גינוי והוקאת החוטאים בריקודים ומוזיקה כאלה. הוא עצמו היה בסתר חתרן. הוא אמר שהשכבה שלך ושל מאירה ז״ל הייתה מאין משמר הטוהרה (מילים שלי).

    מעניין אותי לדעת אם הנושא הזה מעורר בך זכרונות על המעבר מגינוי טוטאלי לאהבת המוזיקה והריקודים הללו. אם בכלל היה מעבר כזה. אני יודעת שאצל מאירה היה.

    אני כותבת מתוך סקרנות, לא בשיפוטיות כמובן, סקרנות לדעת איך בדיעבד אתה רואה את הנוקשות הרבה אז בקיבוץ ובתנועת העבודה(שחלחלה עד לכפר שמריהו של הקפיטליסטים ).
    דרך אגב, באופן כללי היינו צופים רציניים, ראש השבט שלנו היה משה תאומים, ובמלחמת ששת הימים התגייסנו לעשות ה-כל בכפר, כולל קטיף עגבניות, מילוי שקים בחול, חפירת שוחות בסגנון מלחמת העולם ה-1, חלוקת הדואר ועוד.

    אז אם יתחשק לך תכתוב משהו על העניין הזה.
    ודרישת שלום חמה לציפי. שנה טובה לשניכם וכל משפחתכם –

    Hadar הדר בכור

    >

    • igalz הגיב:

      הדר שלום ושנה טובה,
      כתבת תגובה ותיאור מעניין של תקופה. נראה לי שלאו דווקא כתגובה על הפוסט שמעליה. ובכל זאת קל לי מאוד להשיב על תהיותיך: ״מה עמדתי ואיפה אני הייתי בכל הנושא?״.
      אז ככה זה נראה לי בגילי המופלג וממרום שנותיי: דווקא אני (ועוד מישהו בכיתה) ייצגנו, בנושא פזמוני שנות ה-60, את ״האופוזיציה״. הבאתי כאן באחד הפוסטים הראשונים את ״מקום בצמרת – מצעד הפזמונים הלועזי״ שלי. סיפרתי על זה שכילדים צעירים התגנבנו לכיתה ב״בית הכולל״, בו גרנו ולמדנו, לשמוע את מצעד הפזמונים, ובחרתי בפוסט, מלפני שש שנים, את ״מצעד 10 הפזמונים שלי״ מהתקופה ההיא (בתגובות הוזכרו עוד להיטים רבים נוספים). זה באמת נחשב אז ל״מעשה אופוזיציוני״ לשמוע ולאהוב את אלביס, קליף, פול אנקה ובעיקר הביטלס (מקום ראשון כמובן גם במצעד שלי!). הנה קישור למצעד הזה: https://wp.me/p2HHrF-sL
      כמובן שאהבנו גם את להקת הנח״ל ואת הדודאים והתרנגולים. אבל לשמוע ״פזמונים לועזיים״ אחרי כיבוי האורות נחשב מעשה חתרני. באופן אישי, גם ניסוחי ה״תקנונים״ הקטנוניים, שעזרו לשמור על החברה הסוציאליסטית, נראו לי כבר כילד בן 12 – קצת ״מוזרים״ וכתבתי אז כל מיני ״פיליטונים״ וציירתי קריקטורות שניסו לעשות מהם קצת צחוק. אחר כך יצא לי להדריך בנוער העובד ברמת-גן (כמעט כפר שמריהו) והשתדלתי תמיד לשמור מרחק ביטחון מהחוקים הנוקשים.
      תודה שהזכרת לי תקופה יפה של ילדות ונעורים. שנה טובה וד״ש ליונתן.
      יגאל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.