כאן נולדתי ||| וריאציה על שיר חג מיתולוגי־ארכיאלוגי (עם הסברים קצרים בגוף השיר)

אז בסוף יצא שתל־אביב, ולא ירושלים, תארח את האירוויזיון. ולא שזה ממש משנה לי. אני כמעט בטוח שלא אצפה בתחרות הזמר האירופאית שמזמן כבר קשה לי להתחבר אליה. סביר גם שלא אקפוץ לשום בריכה כשנזכה שוב (זה בטוח!!!).
פעם הייתי קצת יותר נאיבי (ויותר צעיר) ויצא לי לראות את גיבורי האירוויזיון הישראלים הישנים, אלה שקדמו לנטע ברזילי ולצעצוע המפמפם שלה: ״אבניבי״ (יזהר כהן. הנה הביצוע באירוויזיון 1978 בפריז), ״הללויה״ (גלי עטרי וחלב ודבש) ״הורה״ (אבי טולדנו), ״חי״ (עופרה חזה) ועוד כמה. השירים האלה דיברו אל ליבי המיושן הרבה יותר מהצעצוע האקטואלי. חלקם זכו במקום הראשון הכל־כך נחשק, וחלקם הגיעו רק למקום השני המכובד. זה שאף אחד לא זוכר חוץ ממני, ועוד כמה מאות אלפי גולשים ביוטיוב (הרבה פחות מעשרות המיליונים של ״קומסי קומסה״ או ״טודו בום״).

וכך הגעתי ל״כאן״ שכתב והלחין עוזי חיטמן ושרו הדצים באירוויזיון 1991 שנערך באולפני צ'ינצ'יטה ברומא. השיר זכה ״רק״ במקום השלישי (״בגלל כמה מדינות אנטישמיות באירופה״), מרחק שבע נקודות בלבד משוודיה, שסיימה במקום הראשון וניצחה בתחרות. על השיר ״כאן״ כתבו ככה בוויקיפדיה: ״השיר מבטא רגשות אהבה לארץ ישראל, והתגוררות נצחית בה״.

היום נהוג להגיד על כל השירים שמניתי למעלה שהם לאומיים מדי (שלא לומר לאומנים), שהם קיטשיים או סכריניים (או סתם מתוקים מדי), שהלחן קליט מדי ועוד כל מיני ביקורות בדיעבד. ובכל זאת אני מציג כאן את הגירסה המותאמת שלי לשיר ״כאן״. הוספתי מספרים קטנים באדום כשלמטה מוצגים הביאורים לחיבור של ילד (ואבא וסבא) מהנגב המערבי (״ארץ האש״ לשעבר ו״לשהווה״) אל השיר הדצי של עוזי חיטמן. והוספתי גם את תמונת הכניסה לכפר, כפי שהוא נראה בראשית שנות החמישים.

נסו לזמזם את המילים, ששונו טיפה, ביחד עם אורנה ומשה ועם התלבושות ה״ארץ־ישראליות״ שלהם שהיום אולי נחשבות למגוחכות, ויש כאלה שהן מעוררות אצלם את בלוטות הנוסטלגיה שעדיין מתפקדות.

1. אם לדייק נולדתי ברחובות, בזמן מלחמת העצמאות כשחלק מחברי (בעיקר חברות) הכפר גרו בגדרה והאחרים הגנו על הנגב והמדינה בנחביר שעד היום עומדת קילומטר אחד מול הרצועה.
2. ביום טוב אפשר לראות את הים של עזה, אם עומדים במקום גבוה ואם עשן השריפות לא מפריע.
3. הכוונה לגן א׳ – הגן הראשון של הכפר. אחר־כך שינו את שמו ל״גן חצב״ ואחר־כך הרסו אותו כדי לבנות פעוטון ״עופרים״ ואז בנו על יד זה את ״גן חצב החדש״. העיקר שממשיכים לבנות (ולהרוס).
4. שתלתי דשא, כמו כולם, במה שנקרא ״שבוע החטיבה״ שהיה מין אירוע תנועת־נוער אחרי הבר־מצווה.
5. שלושה ילדים נהדרים: שני בנים ובת. לא ממש נולדו כאן, אלא בבאר־שבע. וגם 6 נכדים – והעיקר שכולם בארץ.
6. אם לדייק בראש השנה נספרו 1,209 חברים (יותר מדויק תושבים, כולל ילדים, חיילים ועוד) כן ירבו.
7. ואם לדייק, שוב – אני לא ממש יודע לנגן על שום כלי נגינה, חוץ מההתחלה של ״יונתן הקטן״ על קסילופון של ילדים.
8. להגן, ממש כפשוטו, יצא לי ב״מוצב מספוא״ במלחמת ששת הימים (וכבר סיפרתי וציירתי את זה גם כאן). ועל ״להגן״ מרחוק, כמו כל בני הדור שלי, כתבתי (וציירתי) הרבה פעמים כאן וכאן וכאן (בקיצור, אולי יותר מדי פעמים).
9. ערכתי, ועוד איך ערכתי – בתורנויות החג הבלתי נגמרות. מאז ומעולם. אבל ״עריכה-עריכה״ הכי נחשב זה ״תורנות חיסול״ עם עירום כסאות הפלסטיק והחזרת המגשים למטבח ולאקונומיה.
10. נדמה לי שהכוונה של עוזי חיטמן (וגם שלי) היא להגיד ״אהלן״ לשכנים דוברי הערבית ולא ״אהלן״ פלמ״חניקי חברמני, כזה שפעם היו אומרים במקום מה שהיום: ״מה קורה, אחחחי״.

זהו, עד כאן השיר, הווריאציה שלי והפרשנות. עכשיו בואו נצטרף לדצים:

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, מוזיקה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s