שבע בבוקר. שבע בערב ||| מבט כפול מערבה: זריחה🌞 שקיעה🌛

שתי תמונות שפירסמתי בפייסבוק עוררו, לשמחתי, עניין מסוים אצל המזפזפים ברשת החברתית. הן פורסמו דווקא בשבוע בו הופיעו בפיד הפייסבוקי בעיקר פוסטים של ״העתק-הדבק״ עם הסבר איך להתגבר על ״האלגוריתם החדשני״ והדרקוני של הרשת. זה שמסתיר את חברי הרשת שלכם, שכולם יודעים שהיא לא ממש רשת ״חברתית״.
התמונות שהעליתי – שהתגברו איכשהו על האלגוריתם הפייסבוקי – צולמו באופן די מקרי: הראשונה בשבע בבוקר בהליכת הבוקר בדרך הצופה מערבה. ניתן לראות בה שדה חרוש (לפני כמה שבועות נאספו ממנו תפוחי-האדמה שהיו בו), כמה עצי אקליפטוס שרופים חלקית, ואחד שהוא מזמן רק שלד של עץ. ממערב לנוף הפסטורלי הזה משתרעת רצועת עזה.
התמונה השנייה צולמה בשבע בערב. השתדלתי לתפוס את אותו נוף גם בשעה שהחשיכה יורדת וכך התקבלו שתי תמונות שונות מבחינה צבעונית. האווירה בשתי התמונות היא קצת אחרת, ועם זאת הן בהחלט משקפות את המראות היפים שבסביבת הכפר שב״עוטף״, על אף כל דיווחי החדשות והפייסבוק, שמספרים (לפעמים) על השריפות שעדיין נמשכות בארץ ״הכחשת האש״ שאנחנו נמצאים בה כחצי שנה.

בתמונת הבוקר אפשר לראות באופק, מימין לעץ היבש (אם לוחצים להגדלה) את הבתים של עזה. ובתמונת הערב אפשר לראות, באותו מקום, אורות של מוצבי הצבא, ששומר על הגבול ועלינו. פעם שרנו את המילים של יחיאל מוהר ב״כיתה אלמונית״: ״והגבול הוא בלב כל חייל״. היום, כנראה, מעטים זוכרים את השיר הישן הזה. אבל הגבול הוא עדיין בלב כל חייל (לפחות של חיילי היחידות הקרביות).

בתגובות הוסיפה סמדר את הציטוט המתבקש מהנסיך הקטן: ״נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר וגם העצוב ביותר בעולם כולו״. מוזר שאני לא חשבתי על מילותיו של סנט אכזופרי (אם כי בפוסט ישן יותר על ״זריחות ושקיעות מהמרפסת״ כן התחברתי לאסוציאציה הספרותית הזו).

החלטתי להציג את התמונות האלה גם בפוסט בבלוג. כי הרי בפייסבוק הן יישטפו עוד שניה בעזרת האלגוריתם החכם של ״האקטואליה הקשה״. ואם ארצה עוד איזה זמן למצוא אותן – לא אוכל, אפילו בעזרת האלגוריתמים הכי מתוחכמים שלי להגיע אליהן.

בתום מועד איחולי השנה-טובה – נאחל שבאמת תהיה שנה טובה ושהשדות והעצים שבמערב הכפר, וגם במזרח, בדרום ובצפון. וגם בשאר הכפרים והערים (ואפילו מעבר ל״קו הירוק״!) – יחזרו להיות ירוקים.
שנה טובה וירוקה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן