תשל״ד-תשע״ט ||| מסע בזמן, ארבעים וחמש שנים אחרי יום כיפור ההוא

וזה סדר הנקודות, ארבעים וחמש שנה אחרי (על פי קווי הזיכרון ההולך ומיטשטש, ועל פי מפת קוד סיריוס):

בית דראס (ימ״ח)
אל עריש
רומאני
ציר מאדים חניון לילה
הדרך לפירדאן ובחזרה
(סאגרים ומטוסי אויב)
זרקור
הברגה
בלימה
ציר חת״ם
ציר עכביש
ציר לקסיקון
מצמד
צליחה (אבירי לב)
האגם המר
החיץ החקלאי
מתחם ערל
מקצרה
(תקיפה של מטוסי אויב)
ג׳ניפה
שלופה
(כיתור הארמיה השלישית)

ואחר־כך:
אפריקה
הפסקת האש הראשונה והשנייה
פאיד (שדה תעופה מעבר לתעלה)
לנתב״ג בהרקולס
טרמפים ל״חופשת 24 שעות״
ובחזרה לפאיד ולמיתלה.
שיחות הק״מ ה-101.
ואחרי ארבעה חודשים: הביתה –
עם המיטען הקטן בתרמיל
והמיטען הכבד בלב.
ואז –
ביקור סאדאת
והסכם השלום עם מצרים.

ארבעים וחמש שנה.
לא רבים זוכרים,
וגם אלה שזוכרים משהו –
זכרונותיהם הולכים ומיטשטשים.
הולכים וקהים.
טוב שנשארה המפה אכולת העש –
להזכיר למי שרוצה
שגם מלחמה שהתחילה בהפתעה
והביאה לכאב כל כך גדול,
יכולה להביא – אם כל הצדדים
משתפים פעולה –
לשלום (שמתקיים עד היום).

להתראות אחרי יום כיפור תשע״ט.
(חייל מילואים, אחד מתוך רבבות, שבמקרה חזר משם ועדיין זוכר משהו)

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, מפות, צבא וביטחון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על תשל״ד-תשע״ט ||| מסע בזמן, ארבעים וחמש שנים אחרי יום כיפור ההוא

  1. negev western הגיב:

    בבוידים יש לי מפה כזאת, פחות מרופטת. החזרת בחטף לאירועי המלחמה ההיא שבאו אצלי במקום חופשת שחרור שנדיתה בשנה בערך.

  2. רמי חרובי הגיב:

    ארבעה חודשים?!!
    על זה שווה לכתוב פוסט המשך…
    מי מבין את זה בכלל?
    היום, אם מישהו "סוגר" שלוש שבתות ברצף, זה שווה לאסון הירושימה (או אולי רק
    התאומים)… וגם אז, אלפי וואצפים, פייסים ואיטגרמים… וכל שבת הורים שמביאים
    את הבית לבסיס…
    ארבעה חודשים הייתם במילואים, שם, בויטנאם… סליחה, באפריקה???
    וואו

    • igalz הגיב:

      רמי ידידי, לא היינו ארבעה חודשים ב״אפריקה״. רק כמה שבועות. אחרי זה עברנו בחזרה למיתלה. שם היינו בהמתנה למשימת השמדת הארמיה השלישית שחדרה לסיני. בסוף לא השמדנו אף אחד (ממועד הפסקת האש השנייה). בזכות זה, אולי, הגיע השלום עם סאדאת ועם מצרים. זה היה קיצור תולדות ״המלחמה והשלום״ מהזווית הקטנטנה שלי. חג שמח ושלום עכשיו (או אפילו אחר־כך).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s