מוצאי כיפור תש״ז – תשע״ט ||| ביקור מאוחר במחנה בגדרה בו ביליתי את שנתי הראשונה

יצאנו השבוע לבקר במקום שלא הייתי בו מסוף 1949.

הלילה, לפני 72 שנה לפי התאריך העברי, יצאו 30 חלוצים, מתיישבים בני עשרים בערך להקים את הכפר שלי. יחד איתם במבצע שנקרא ״עליית 11 הנקודות״ היו עוד עשרה קיבוצים ומושבים: אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה.

הישובים האלה קבעו את העובדה שהנגב הצפוני והמערבי יהיה חלק ממדינת ישראל. אם ננסה לשער מה היה קורה אם מוסדות הישוב לא היו מחליטים על ההתיישבות הזאת, סביר שאירועי ״הסבב״ של הקיץ האחרון היו מתרחשים הרבה יותר קרוב ל״מוסדות הישוב״ הנוכחיים בתל־אביב ובירושלים.

המשאיות פורקות את קירות הצריפים בנקודה שהוקמה במוצאי כיפור תש״ז, 6.10.1946.

הישוב כפי שנראה בזמן מלחמת העצמאות, 1948

על האירוע ההיסטורי הזה כבר כתבתי כאן. בית הביטחון והמגדל של נקודת היישוב הישנה ההיא ניצבים עד היום בקצה הנגב המערבי, קרוב מאוד לגבול רצועת עזה.

שנתיים וחודשיים אחרי האירוע ההיסטורי ההוא, הגעתי לעולם בגדרה (למעשה נולדתי, כפי שסיפרו לי, בבית היולדות ברחובות). במחנה הזמני בגדרה, שברוח הימים הביטחוניים ההם קראו לו ״פלוגת בארות״, ישבו חלק מחברי הקבוצה, בעיקר הנשים עם הילדים הראשונים. שם למדתי להגיד את ההברות הראשונות שלי ולשחק עם מעט הצעצועים שהיו אז. על לגו, פליימוביל ומשחקי סמארטפון – אף אחד עוד לא חלם.

  
והילד הזה בגדרה (ככתוב מאחורי התמונה) הוא אני

בקיץ 2018 במחנה-אולפנה בגדרה, הנדנדות הן עדיין העניין (אבל הן עשויות מפלסטיק כמובן)

השבוע נסענו, בפעם הראשונה, לחפש את המחנה הזה בגדרה. ידענו שכיום שוכנת באיזור ה״מחנה הזמני״ אולפנה לבנות ומצאנו את המקום (בעזרת גוגל מפ) די בקלות. וגם את הבית המפורסם המופיע בצילומי הארכיון, זיהינו מיד.

הבית של הקבוצה במחנה בגדרה, 1944-1949

הבית בגדרה כפי שצולם השבוע, ספטמבר 2018

חשבנו שיהיה קשה להיכנס ולבקר במקום והופתענו לטובה. השער היה פתוח ובנות האולפנה (ואחר כך גם המורות, והמנהל והעובדים) קיבלו את פנינו באדיבות ובסקרנות וענו בשמחה לכל שאלותינו. הם שמעו משהו חלקי על הסיפור ההתיישבותי שקרה באתר בו הן גרות ולומדות. מבחינתן של התלמידות הצעירות זה אירוע מתקופת נביאים ראשונים, או מלכים א׳ – אבל הן שמחו להפנות אותנו אל השלט שמתאר את האירוע. ואפילו התנדבו לצלם אותנו (בסמארטפון!) על הדשא בו זחלתי את צעדי הראשונים.

  
ילדים עם מטפלת על עגלה בגדרה 1948 (והילד הזה הוא לא אני)
ושלט מ-2018 ״שער הנגב״ שמספר על עליית כפר סאלד וקצת שוכח להזכיר את מי שהלך באמת לנגב 

  חדר אוכל בגדרה: מימין – 1944; משמאל – 2018 (אחרי שהגג העגול הוחלף בגג מודרני)

  מימין: חברים מציצים בחלון המזכירות ב-1946 כשהגיעה ההודעה על ההתיישבות: ״הולכים לנגב!״
משמאל: ביקור השבוע ב״מחנה״ הפלוגה בגדרה (תודה לבנות האולפנה שהתנדבו לצלם)

הביקור באולפנה-״מחנה״ רק מחזק את ההכרה שאנחנו יכולים להיות עם אחד: דתיים וחילוניים, צעירות ו״מבוגרים״. שיש לנו הרבה מן המשותף, ושאם רק יימצא מי שיידע להפנות את תשומת הלב להרגשת השותפות הזו – ישראל יכולה לחזור לתחושות שהיו כאן בימי המדינה הראשונים. ואולי גם להתקרב לימים בהם איזורים שמחוץ לתחום ״גדרה-חדרה״ זוכים להכרה ובעיקר להזדהות מצד ההנהגה הפייסבוקית.

אולפנת בהר״ן כפר אליהו, גדרה 2018 

שיהיה חג עלייה שמח לכל מתיישבי וצאצאי־המתיישבים של 11 הנקודות,
וחג סוכות שמח לכל עמישראל מגדרה עד חדרה וגם מדן ועד אילת.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בית ומשפחה, היסטוריה, סיפורי הכפר, קיבוץ, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מוצאי כיפור תש״ז – תשע״ט ||| ביקור מאוחר במחנה בגדרה בו ביליתי את שנתי הראשונה

  1. עמוס צוק (הידוע בכפר כעמוסי) הגיב:

    אנקדוטה: כאשר אהרון ידלין קיבל את פרס ישראל למשהו, הוא התראיין בהפתעה ברדיו ושם אמר"::
    זכוררים לי במיוחד שני דברים גדולים בחיי…. והראשון הוא קבלת ההודעה על העליה להתיישבות ואני אז מזכיר הקבוצה בגדרה (הוא כמובן לא אמר בארי)…. ואז תיאר את הקושי שלו כמזכיר לקובע מיהם 30 העולים לנחביר בלילה ההוא במוצאי יום כיפור…., אנקדוטה ותזכורת לכל מי שכבר שכח…..

    • igalz הגיב:

      עמוסי, תודה על התזכורת. סיפורי הנבחרים המאושרים שזכו להיות בין 30 העולים לקרקע במוצאי יום כיפור ההוא (כולל אמא שלי, שטענה שנבחרה כי הייתה ״בין עבודות״) מלווים אותנו מאז ראשית חגיגות יום העלייה. חג שמח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s