מר כלום (הביקורת העצמית) ||| הסיפור על הספר שלא הזיז כלום. כי לא היה כלום (לכאורה)

השבוע העליתי אל הרשת ״העולמית״ את ״עלילות מר כלוּם״ – הספר הדיגיטלי במהדורה החינמית, והבטחתי לפרסם גם ביקורת (עצמית). והבטחות, כמו שלימדו אותנו, צריך לקיים. או שלא – גם זו אפשרות לגמרי לגיטימית כיום (לכאורה).

ספרים ישנים משנות ה-70 מ״סידרת מר״ בהוצאת מודן. כתב: רוג׳ר הרגריבס, תרגם: יורם טהרלב

אז הנה ההסבר: ״מר כלוּם״ הספר, נולד לפני כמעט שנתיים כמין פתרון דחוק ל״אובסבּיבּיות״ שלקיתי בה, כמו עוד רבים מכותבי הטורים והבלוגים בימינו.
בתור מי שלמד קצת גרפיקה אבל לא הפך למאייר של ממש, ניסיתי לתאר בספרונים מקוצרים כמה מעלילותיו של הרה״מכהן בחרוזים חביבים ובלתי מזיקים.
מר כלוּם נברא בדמותו של ה״מנהיג״ הנוכחי שמופיע לפנינו כל יום וכל שעה – על המסך, בפייסבוק, בטוויטר, בכנסת, באו״ם, בהודו וסין, ברוסיה ואפריקה, בעיתון ובחינמון. ובעיקר – בסרטוני ההתבדחויות ההומוריסטיים (לכאורה)  המגוחכים, והאהובים כל־כך על חסידיו, ילדיו (ובואו נודה – במידה מסוימת גם על מתנגדיו).

ההשראה הייתה, כמובן, סדרת ספרי הילדים המיתולוגית של רוג׳ר הרגריבס שאהבתי עוד בגירסה העברית הראשונה, זו שתרגם יורם טהרלב (עם כותרות בפונט אורון כבד מצופף שניסיתי לחקות בסדרת ספרי ״מר כלוּם״ שלי). המשכנו לאהוב את ״סיפורי מר״ (שהיום, כמקובל, נוספו להם ״סיפורי גברת״) גם בגירסה החדשה עם תרגומיו של אפרים סידון (וכותרות בפונט חיים צר ואהרוני מודגש), ויש גם כמה ספרים בתרגומו של שמעון ריקלין! (בפונט ״תמרורים)״.

לקריאת הספר המלא (או דפדוף) ללא כל התחייבות – לחצו על הספר ואז ייפתח לפניכם עולם מלא!

הכתיבה והאיור של ה״ספרים״ – שהתמכרתי אליהם במשך חודשים ארוכים – היא אלמנט תרפויטי מומלץ על ידי מטפלים בבּוּקוֹתרפיה (ריפוי באמצעות כתיבת ״ספרים״). היא מומלצת לסובלים מבּיבּיומטיזיס, מחלה שעדיין לא נמצא לה החיסון – במקום, נניח, לספוק כפיים, להכות על המצח או לשבור כסאות.

אין לי שמץ ידיעה אם משהו, אפילו קטנטן, יכול להשתנות בעקבות ה״ספרונים״ האלה, המסתמכים על אמירה זחוּחה כזו  או אחרת. יתכן שהשירבוטים עם הדמות הממזרית החביבה (לכאורה) עושים את ההיפך ממה שהתכוונתי. ואולי הם אפילו גורמים לחבב את האיש הזה, ה״מנהיג״ (לכאורה) שפיצל וריסק ופילג את השברים האחרונים של העם הזה. פעם שרנו את מילותיו של חיים חפר: ״העם הזה המפולג כל השנה / כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה״לחיי העם הזה״ מתוך המחזמר ״איי לייק מייק״ משנות ה־60) והיום, במין היפוך לשוני – מנהיג ה״ליכוד״ הוא מייסד זרם ה״פילוג״ – והבית המאוחר שהוסיפו לשיר הישן האופטימי מתאים כמו כפפה ליד של מר כלוּם האוחזת בפצצת הקרטון או בקלסרים האיראניים (לכאורה):

השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה / כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו תלך תספר לסבתא / והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
לחיי העם הזה שכמה טוב
(?) שהוא כזה!

בינתיים (לא לזמן ארוך יאמרו האופטימיסטיים כמוני), ידו של מר כלוּם עוד נטויה (לכאורה), אבל לא לאורך זמן, והסיפרונים שעכשיו ריכזתי אותם במתכונת של ספר דיגיטלי הניתן לדפדוף ועלעול בכל מקום ובכל מכשיר – יישארו (עד שגוגל תגרוס אותם או תקרוס איתם). ומי שפעם ירצה להיזכר בתקופה הסהרורית הזו של ימי ממלכת מר כלוּם יוכל תמיד לצלול אל הרשת ולהיזכר.

עד כאן ההסברים והביקורת העצמית, כל השאר כתוב ומצויר בספרונים שנכרכו עכשיו בכריכה הדיגיטלית. יבוא יום (והוא קרוב) שלא נזכור על מה היה כל הרעש. הארץ תחזור להיות משהו קצת אחר, ונוכל לקרוא את סיפוריו של ״מר נזק״ כקוריוז עצוב, ואף אחד לא יזכור את הגנרטור שפימפם וזימזם והימהם וטימטם.
תיזכרו שלכל זמן, ועת לכל חפץ (תשאלו את החוקרים ביאח״ה).

שבת שלום לכל חובביהם של מר שמח, מר בוּם (וגם מר כלוּם).

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, ספרים, פוליטיקה, שעשועים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.