״לקראת סיום״ ||| תערוכת־אוסף מציגה מיקבץ עבודות שנעשו בשלהי ״התקופה הבנימינית השניה״

למרות שבזמן האחרון אני משתדל לתעל את ה״יצירות״ האקטואליות לפייסבוק – וכך חוסך מקוראי הבלוג הרציניים חלק מהמסרים שנעשים באישון בוקר כתגובות לאירועים אקטואליים – החלטתי בסופ״ש הזה לרכז כמה עבודות גרפו־אקטואליות כאלה בפוסט־אוסף מיוחד.

לפייסבוק ולבלוג יש קצב ואופי שונים. הראשון מהיר, תזזיתי ותגובתי, וככל שהוא שומר על קשר עם הקוראים וזוכה לחשיפות גדולות – הדברים שמוצגים בו נשכחים אחרי יום (או שעה) כש״דברים״ חדשים מגיעים.
באופן תיאורטי פוסט פייסבוקי עשוי להיחשף ל-2.27 מיליארד ״קוראים״ כמספר מנויי הרשת ה״חברתית״ הפעילים נכון לסוף 2018. אבל תזזיותה של הרשת היא גם בעוכריה, וכל מה ששמת שם נשכח כעבור שנייה. אפילו מי שכתב את הפוסטים (כמוני) לא זוכר בדיוק מה היה שם, אלא אם הרובוט הפייסבוקי המפורסם מעלה לך הודעה מסוגננת בנוסח כזה: ״יגאל, אולי תרצה לראות מה כתבת לפני 4 שנים?״ או ״ראה את הזכרונות שלך <״ כפי שמומחש למעלה (אפשר ללחוץ).

בקיצור, מי שרוצה לשמור חלק מהפוסטים שלו, למען ההיסטוריה והזיכרון שלו, מוטב שישתמש במנגנון הבלוג. זה בעצם משהו כמו ״ארון של ספרים וצעצועים ישנים״, או בוידעם (למי שיש כזה). כאן אפשר לשים חלק מהיצירות שיקוטלגו וימוינו ויישמרו לנצח נצחים. מה ששמת כאן גם ייכנס עד מהרה למנגנון החיפוש הגוגלי הבלתי נלאה. וכך קורה שאמירות סתמיות (כמו ״נמלים מתחת לבלטות״, פוסט מלפני 6 שנים כמעט) או חשובות קצת יותר, כמו ״סימן שקל חדש״ (פוסט מלפני כ-4 שנים) – מועברות משם למקומות חשובים עוד יותר, כמו ויקיפדיה, קישורים באתרי תרבות למיניהם, ואפילו מוזיאונים.

ויש, כמובן אנשים, מי היה מאמין, שאין להם פייסבוק! (אנשים משונים מאוד מסתובבים ביקום שלנו). אני מכיר גם זן נכחד של בני אנוש שאפילו סמארטפון אין להם. אכן, מוזרות הן דרכי ההומו סאפינס. לא כולם הולכים בתלם הפייסבוקי-טוויטרי-וואטסאפי־אינסטגרמי־סנאפצ׳טי.

   פוסט תמונת ראש, ראשת, ראשן (עם וריאציה מתבקשת) שזכה, (משום מה?) לעשרות אלפי צפיות

כל ההקדמה הזאת הייתה הסבר למה החלטתי להציג היום כמה מעבודות האקטואליה שיישארו כאן כדי להנציח את התקופה הנוכחית, זו שהיסטוריוני העתיד יגדירו כשלהי ״התקופה הבנימינית השניה״.

שמתי כאן כמה מהתגובות הגרפיות האינטואיטיביות שלי לימי סוף ״הסבב״ הנוכחי, ימים שבעתיד יוגדרו כתקופת הדמדומים של ממלכת נתניהו. אני מודע לכך שלרבים מהישראלים זה נראה בלתי אפשרי. אבל אני כחבר קהילת ״אופטימיים־ללא־תקנה״ ממשיך למלמל: ״אנחנו עוד נראה את הימים האחרים״.
כנסו־כנסו ושתפו־שתפו, עבור כל מי שלא היה לו זמן להציץ, במהלך השבועות הסוערים שעברנו – בגלל אזעקות ״צבע אדום״ או אירועי ״צבע צהוב״ כאלה ואחרים.

   

   פוסטים מ״סבב 2018״ עם מנהיג חזק (לכאורה) ומשועמם (למעשה)

  

  שני שירים אקטואליים על אירועי שבוע החנופה (אפשר להגדיל בלחיצה ולקרוא את המילים)

  שני סרטים אקטואליים על אירועי שבוע האהבה (אפשר להגדיל בלחיצה ולקרוא את המילים)

תודה שהשתתפתם ושבת שלום לכל מי שנכנס לרגע.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן