עלי הזית והחרבות ||| ישראל חתמה על הסכמי שלום… עם פרגוואי, גואטמלה וארה״ב

סמלי מדינות הם נושא מרתק (וסמלי) מאין כמוהו.
סמל מדינת ישראל, שעוצב בימיה הראשונים על ידי האחים שמיר, נראה מורכב ומסובך למדי. בעיקר העיטורים המורכבים שעל קני המנורה ועל בסיסה.
נדמה לי שאין אזרח ישראלי, ילד או מבוגר, שמסוגל לצייר את הסמל מהזיכרון בצורה הקרובה לעיצוב המקורי.

כידוע, במסגרת הפנייה לאזרחים לעיצוב סמל חדש למדינה החדשה הציעו האחים שמיר מנורה סכמתית ומסוגננת יותר (ראו בדוגמא משמאל), אבל הוועדה שישבה בדיונים כבדי ראש – בהם העיצוב לא היה המרכיב החשוב ביותר – החליטה שצריך לעצב את המנורה על פי התבליט המפורסם על שער טיטוס ברומא. נדמה לי שאין שום הוכחות שכך נראתה מנורת בית המקדש המקורית, אבל זה מה שהוועדה החליטה ובזה נסגר העניין.

ערי וליש, בנו של המעצב הידוע אוֹטֶה וָלִישׁ (שעיצב, בין היתר, את מגילת העצמאות ואת בולי ישראל הראשונים, וגם הציע הצעה משלו לסמל המדינה), שלח לי קישור לשיחה מרתקת על סמל המדינה. בשיחה של דב אלבוים עם ד״ר אליק מישורי, חוקר היסטוריה ואמנות, מועלית הטענה שענפי הזית בסמל המדינה לא באו לסמל ״שלום״ כפי שהיה נדמה (לפחות לי: במובן ״יונה עם עלה של זית״) אלא את חזון זכריה, בו הם מסמלים את ההרמוניה בין הדת למדינה. והאחראי לתוספת (גילוי מעניין) הוא השר ד״ר זרח ורהפטיג, מחותמי מגילת העצמאות, שהודה בכך בפני מישורי. תמיד אפשר ללמוד משהו.

המנורה על שער טיטוס ששימשה השראה לסמל ישראל (מתוך ויקיפדיה)

   מימין: סמל ישראל כפי שהוצג בנוסח הרשמי ב־1949 (שימו לב לגובה המנורה ולבסיסה הנמוך)
משמאל: סמל ישראל כפי שהוא מופיע כיום בפרסומים הרשמיים

בסמל ישראל מהווים ענפי הזית (סמל לשלום!) מוטיב מרכזי, אז בואו נעשה סקירה של סמלי המדינות הידידותיות ביותר כלפינו, המדינות ה״טראמפיסטיות״, אלה שברוח המנהיג העליון מיהרו להעביר את שגרירותיהן לירושלים – פרגוואי (הראשונה לזהות) וגואטמלה (עם כל סיפור האהבה הרומנטי בין המנהיגים ורעיותיהם). נוכל לראות שהמשותף לכל המדינות, כולל ישראל, הוא ענפי הזית המסמלים שלום.

    מימין: סמל ארצות הברית – עיטם לבן-ראש, כוכבים, חיצים, סיסמה ״מתוך רבים אחד״ ו…ענף עלי זית
משמאל: סמל גואטמלה – ציפור, רובים מכודנים, חרבות, מגילה עם סיסמה ו…ענף עלי זית

סמל גואטמלה כולל את הציפור הלאומית, הקצאל, שהיא סמל לחופש. כמו כן, מופיעים בסמל רובים מוצלבים וחרבות – המסמלים את מוכנותה של גואטמלה להגן על עצמה במידת הצורך במלחמה, ועלי זית, כסמל לשלום הנכסף. על המגילה במרכז כתוב: ״שוחררה ב־15 לספטמבר 1821״.

    סמל פרגוואי הצד הקדמי (מימין): כוכב צהוב, ענף דקל ו… ענף עלי זית והכיתוב ״רפובליקת פרגוואי״
סמל פרגוואי הצד האחורי (משמאל): אריה צהוב, מוט עם מצנפת אדומה והכיתוב ״שלום וצדק״

סמל פרגוואי, שהייתה המצטרפת השלישית לרוח המפקד לפני כחצי שנה (ובינתיים היא גם קצת התחרטה), הוא דוגמא מעניינת. בצד הימני שלו מופיע ענף עם עלי זית ובצד שמאל ענף של דקל. באמצע הסמל מופיע כוכב צהוב והכותרת למעלה ״רפובליקת פרגוואי״ מקיפה את האיור.
בצדו השני של הסמל (על פי ויקיפדיה באנגלית) מצויר אריה, כמעט ירושלמי, שמוציא לשון ומסלסל את זנבו. מעליו תלויה על מקל מצנפת פריגית אדומה, מין כובע יווני עתיק המסמל את המאבק למען החופש ואת האמונה בערכי חירות האדם, ומסביב הכתובת שלום וצדק.

נדמה לי שהסמל של ישראל לא ממש מתכתב עם סמלי האומות הידידותיות בעולם. אולי זה דווקא עומד לזכותנו, שתמיד היינו אור לגויים ולא הלכנו בדרכיהם, גם אם הם יודעים לצייר סמלים מאוד מסובכים ומורכבים עם אריות, נשרים, חצים, חרבות ורובים חצי אוטומטיים.
אצלנו שומרים את כל ארסנל הנשק הזה לשימוש בשטח ולא לסמלים רשמיים.

לא התאפקתי וברוח הצבעונית של סמלי החרבות, האריות וציפורי הג׳ונגל האמריקאיים־הלטיניים, עיצבתי סמל ישראלי אלטרנטיבי שייתן למעצמה הישראלית את הכבוד הראוי, ויתן לה לפחות חרב אחת (ברוח דבריהם של דיין ונתניהו: ״לנצח נאכל חרב״)

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן