קיץ התבערות היה גם קיץ של רגשות ותובנות. התמונות שצילמתי במאי 2018 אחרי השריפות הרבות במכתש בארי (שמורת בתרונות בארי בשם הרשמי) גורמות למתבוננים בהן צער, כעס, דיכאון ועלבון.
״המכתש״ שלנו, שעלה בלהבות בקיץ האחרון, הוא תופעת טבע נדירה, המרכז צמחיה מכמה איזורי הארץ: שפלת החוף, הנגב המערבי וגם מאיזור המדבר. הנה ציטוט קטן מאתר ״טבע ונופים בישראל״:
״בתחומי השמורה גדלים כ־175 מיני צומח, וביניהם גיאופיטים רבים כמו כלנית מצויה, עירית גדולה, חצב מצוי, חצב גלוני, אירוס ארץ־ישראלי, סחלב פרפרני, סחלב השקיק, דבורנית דינסמור ואחרים.
הכלניות ראויות לציון מיוחד בשל מרבדי הפריחה היפים (אדומים בלבד), אך גם לאחר תום פריחתן יש בשמורה פריחה אביבית שופעת. הבתרונות מהווים את גבול תפוצתם הדרומי של צב יבשה מצוי והלטאה שנונית השפלה, וגבול תפוצתה הצפוני של הלטאה שנונית באר שבע, הנמצאת בסכנת הכחדה בעולם״.
שריפה בבתרונות בארי, יוני 2018
שריפה והתאוששות בבור בארי (לא בתרונות בארי), קיץ וסתיו 2018
למי שלא ממש מכיר ראוי לציין ש״מכתש בארי״ הוא לא ״בור בארי״, שאת השריפה שהייתה בו תיארתי בפייסבוק בפוסט שזכה לרבבות צפיות. ״המכתש״ הוא איזור הרבה יותר גדול ומשמעותי ומשתרע על פני כמה קילומטרים. בקיץ האחרון היו בו עשרות שריפות ואת התוצאה המעציבה והמכעיסה צילמתי במאות תמונות. השבוע ירדתי לתוך המכתש, טיילתי בין המרבדים הירוקים החדשים וצילמתי. המכתש כולו נראה עכשיו ירוק ורענן, מנוקד בפרחים, בעיקר צהובים, וכמה סגולים ולבנים. ואפילו הצלחתי לצלם (כמו כולם) את הכלנית הראשונה (הפרח הלאומי שלנו מי ששכח!).
אני מזמין את קוראי הבלוג לצפות בתמונות ולהשוות את הצבעים של ״אלבום מאי השחור״ ו״אלבום דצמבר הירוק״. כל אחד יכול להוסיף את התובנות שלו וכולם מוזמנים לבוא לטייל באתר שהוא אולי קצת פחות מוכר מהתבור והכנרת והמכתשים, אבל שווה לא פחות.
מהקירות של ״המכתש שלנו״ וכשנמצאים בתוכו ממש – אפשר לצפות בקו הרכס של העיר עזה עם המגדלים החדשים שלה. סביר שגם התושבים שם יכולים לראות את חילופי הצבעים אצלנו. ותמיד כדאי לזכור (שמעתי את זה באופן אישי) שגם שם יש אנשים שבסך הכל רוצים לחיות ואולי אפילו לטייל במכתש. לא כולם מחבלים ומבעירי אש. אולי פעם עוד יתגשם החלום הרחוק הזה: ״הם״ יבואו לפיקניק במכתש ו״אנחנו״ נוכל לחזור לבקר בים של עזה. כרגע החלום נראה רחוק מאוד, למרות שעזה קרובה מתמיד.
החלטתי הפעם לשים אלבום של עשר תמונות שחורות (שצולמו בצבע מלא בקיץ התבערות האחרון) ועשר תמונות ירוקות (שצולמו השבוע).
גם החולד כבר חופר מנהרות
צב יבשה מצוי (וחי!)
שרידי זנב עפיפון תבערה מצוי
גם אני צילמתי בבתרונות את ״הכלנית הראשונה״ של ״דרום אדום 2019״
עכשיו הכל ירוק מנוקד בצבעי ראשית הפריחה, אפשר לבוא לטייל ולראות שלא הבאתי כאן צילומי־כזב (פייק־פוטו). שתהיה שבת שלום לכל המטיילים וגם לאלה שמעדיפים להישאר בבית.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 