שנת 2019 רק נפתחה ואנחנו כאן כדי לשדר לכם מכנסת ישראל את כל המפצים והמפצ־פצים. אבל בניגוד לכלי התקשורת האחרים והאחראיים, אנחנו לקחנו לנו משימה אחרת, חשובה אבל קצת יותר שוּלית – לעקוב אחרי סמלי המדינה ואיך הם נראים ומוצגים בחלון הראווה של המימשל, כלומר בכנסת ובממשלה.
זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עוסקים כאן בפרטים הטפלים־לכאורה של החיים. כבר הבאנו יותר מפעם אחת את העיוותים בדוכן ראש הממשלה וסיפרנו על אי־האחידות וחוסר ההקפדה על צורתו וצבעיו של דגל ישראל ושל סמל המדינה. דוגמת המגן־דוד ששורטטה כאן כניסיון להתחקות אחרי ההחלטות על דגל המדינה ומידותיו הגיעה עד לאתר ארכיון המדינה כשרטוט מייצג וכמעט רשמי.
אבל בכנסת קצת פחות מתרשמים מהקטנוניוּת הגרפית הזו וממשיכים לייצר פודיומים ודגלים לא אחידים. קשה להאמין שחברה מסחרית גדולה כלשהי הייתה מרשה סמטוחה כזאת בעיצוב והצגת סמליה.
אתמול הצגנו בפייסבוק את הדוכן בכנסת בו נשאה ציפי לבני את דבריה אחרי פרשת ״המפץ בשמאל״. השאלות ששאלנו שם (בלי קשר לאירוע השנוי במחלוקת) נענו בתשובות נכונות, אם כי לא מפורטות.
לפני זמן מה הבאנו גם את הזוג של ״הימין החדש״ מ״נאום הנסיגה״ שבא אחרי ״איומי הסרק״ שלהם. דוכני כנסת נראו אחרים. היום הגיע הזמן להצביע על כל הנקודות של ״הזוּטוֹלוֹגיה הגרפית״ בפרשות הפוליטיות האחרונות. רק תמיהה היא בעינינו שלא הנושאים האלה הם שמטרידים את העם – בעת ההקרבה הזאת.
הנה הדוכן של לבני עם פירוט ה״שגיאות״ הגרפיות. סימנו אותן במספרים והפירושים מתחת לתמונה.
1. הצבע הכחול בשני דגלי ישראל שבתמונה אינו באותו גוון (ראו פוסט שלם בנושא הכחול של דגל ישראל)
2. עובי קווי המגן־דוד בשני הדגלים שונה (ראו את המשולשים הלבנים, וראו פוסט על המגן־דוד)
3. סמל המדינה משובש לחלוטין, בהשוואה לסמל הרשמי: מבחינת מיקום המנורה ביחס לעלים, הכיתוב ״ישראל״ ובסיס המנורה (ראו השוואה למטה)
4. לא נקבע פונט אחיד לכותרת ״הכנסת״ (ראו למטה את הדוכנים של בנט ושקד ב״נאום הנסיגה״ ההיסטורי)
מימין: ה״גריד״ הנכון של המגן־דוד״ בדגל ישראל; משמאל: סמל המדינה בדוכן בכנסת לעומת הסמל הרשמי (שרטוט: ויקיפדיה)
אפשר להסכים שהעיסוק בנושאים האלה, בימים בהם רב הנסתר על הגלוי (או ליהפך), בזמנים בהם נדרשת הקרבה רבה מצד העם, ובשעה שמנהיגי המדינה טרודים במסעות היסטוריים בחופי ברזיל – הוא קצת קטנוּני, אבל בשביל זה אנחנו כאן. זוּטוֹלוגיה קטנונית הייתה תמיד נר לרגלינו.
הפודיום בכנסת בו חזר הזוג הימני מהאולטימטום שהציג לראש הממשלה: כותרת ״הכנסת״ בפונט הצבי. למטה דוגמת כותרת הכנסת מהפודיום של לבני – בפונט סת״ם. מעניין שדווקא לבני בחרה בפונט המסורתי־תנ״כי.
ואם כבר מדברים על פודיומים, נזכיר שוב את העיוותים הרבים בדוכן ראש הממשלה, הן מבחינת האותיות העקומות וההפוכות, והן מבחינת אי־האחידות של הפונטים והיעדר השוליים המינימלי מקצה הדוכן (מה שמאפיין גם את ״הפודיום״ בכנסת מעליו נשאה ציפי לבני את נאומה).
זהו, עד כאן להיום. אל תשכחו שבהרבה מובנים אחרים נשארנו אור לגויים, ואומות העולם עוצרות נשימתן בהשתאות והערצה בשל הישגינו הגדולים – בחקלאות, בביטחון, בסייבר, באירוויזיון ובהסברה. אז מה אם בטיפוגרפיה זוּטוֹלוֹגית (ובכדורגל) אנחנו קצת חלשים, אף גוי לא יקח מאיתנו את התואר של ״עם הספר״.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 
יפה עשית יגאל. אכן, העולם נמצא בפרטים הקטנים. אחידות? סבבה, אבל מה עם יצירתיות? אנחנו מפעל שמדפיס דגלים, למה שנעתיק את מה שעושה המפעל המתחרה? קצת שינוי לא יזיק. חוץ מזה אנחנו מגיבים מיידית למתרחש. שים לב, בדגל שלשמאלה (לסמולה) של ציפי, מגן הדוד "צפוף" יותר, כלומר – גוש השמאל (הסמול) חייב להתלכד כדי לגבור על ההוא מצד ימין. מתוך מודעות להדתה הפושה בעם הבחירה, היא בחרה לדוכן באות מסורתית.
לעומתה, כדי להדגיש את החילוניים/דתיים, בחר הצמד באות "חילונית" דווקא.
נ.ב. לגבי ה"לחץ" של קצה הדוכן על משרד ראש הממשלה – שכחת שיש לו המון לחץ על הראש? ראש ממשלה, שר ביטחון, חוץ, דתות, בריאות, חקירות, נסיעות, שרה, יאיר, לא קל.
דוד, תודה על התגובה והרחבת הפרשנות.
כתבתי כאן כבר הרבה פוסטים על ״מדינת פרטאצ׳יה״ ועל ״מורשת של חפפנות״.
משום מה הנושא השוּלי והזוּטוֹלוֹגי הזה לא מניח לי. כנראה מורשת של עולם הדפוס ובצלאל של פעם.