הלוגואים של בחירות 2019 ||| מחפשים צבע, פונט וזווית, נפטרים מסיסמאות שהתיישנו ומותחים קווים (ונקודות),

זאת כבר מערכת הבחירות השלישית שאנחנו מסקרים כאן בבלוג. ויש הרבה מה לסקר.
כמובן שכאן לא עוסקים במצעים (כאילו שאחרים מתעסקים בזה) וגם לא בדמויות מפתח, ואפילו לא בסקרי דעת קהל ובהפצת שמועות פייסבוקיות-טוויטריות ואיננסטגרמיות-טלגרמיות.
המנדט שלקחנו על עצמנו הוא לבחון את הלוגואים והקמפיינים הפוליטיים מהזווית הגרפית: שמות מפלגות, לוגואים, סלוגנים, פונטים וכיו״ב, ומסתבר שיש הרבה מאוד מה לבחון בנושא.
בפוסט הזה נעסוק רק בקצה קצהו של הקרחון המפלגתי שיושלם רק בעוד 79 יום. הקקפוניה הגרפית שאנחנו מתחילים להיחשף אליה אופיינית לפרטאצ׳יה הישראלית. אפשר לומר שהיא אחד מסימני ההיכר הידועים של ״מדינת הסייבר״ הלאומית-לאומנית, ימנית-מרכזית ודתית-חילונית שלנו.

אז הנה, על קצה המזלג, ניתוח ראשוני של חמש מפלגות שנמצאות בכותרות.

1. ״חוסן לישראל״ – מפלגתו המסקרנת של הרמטכ״ל כחול העיניים ובעל הכוונות הטובות, בני גנץ.
הלוגו הראשוני שגנץ אימץ, אחרי שתיקה ארוכה, מופיע בבאנר באתר הראשוני מאוד של המפלגה החדשה. הוא נראה כמו תוצר של ישיבת מטכ״ל חפוזה: צבעי חאקי-לבן על רקע קודר ועין תכלת אחת. הפונט הוא רענן רחב של הגילדה (שעיצב סטודיו הטייס), וכמובן יש את ״הנקודה הגנרית״ ההחלטית, שאף מפלגה לא יכולה בלעדיה, שבאה אחרי השם ״גנץ״ (נושא ה״נקודה״ מלווה את מערכות הבחירות לאורך המאה הנוכחית ועסקתי בו כבר פעם).
המגן־דוד, מוטיב נוסף הכרחי בימים אלה, מופיע בקטן אחרי ה״לפני הכל✡️״ וגם בתוך ה-ס׳ של ה"חו✡️ן לישראל״. אבל חשיבותו נראית משנית למדי, ממש כמו הנקודה. נמשיך לעקוב.

2. הליכוד. למפלגת השלטון יש זיהוי ברור (כמו למנהיגה הבלתי מעורער) – ה״בלורית״ או הדגל של האות ל׳. מאז שהומצא הלוגו הגאוני הזה מנסים חברי הכנסת של ״הליכוד״ לנצל את הצורה המזוהה כל-כך בפריימריס באופן שיתאים להם.למרבה הצער בנימין (ביבי) נתניהו לא זכה ששמו יכלול את האות  ל׳ ולמרות זאת, כ״מנהיג חזק״, הוא התגבר על המגבלה לא רע. מי שזכתה בגדול, בלי להתאמץ יותר מדי, היא השרה גילה גמליאל, שלמרבה מזלה מתהדרת בשלושה(!) למדים בשמה. השרה הנמרצת ידעה לנצל את זה עד הסוף (אם כי על צורת עיצוב של האות א׳ אפשר עוד להתווכח).

  

3. העבודה. מפלגת העבודה ידועה בלוגו הדינמי שלה. השם ״העבודה״ עוצב, במערכות הבחירות השונות, כל פעם בפונט אחר. וחשוב יותר – בזווית הטייה שונה. פעם הטייה אחורה, פעם קדימה (כמו הליכוד ו״קדימה״ ז״ל) והיום, אצל גבאי, הלוגו התיישר ללא כל הטייה.
לא ברור אם הכוונה הייתה להמחיש גמישות והתאמה להלכי הרוחות בציבור או סתםםם. פרטאצ׳יה כבר אמרנו?
(דוגמאות תוכלו לראות כאן וכאן וכאן. וגם לעיין בפוסט הישן על צורות ההטייה וסיבותיהן)

אבי גבאי, המנהיג המבטיח (שלא בטוח שיזכה גם לקיים) מקפיד להופיע בהופעה חברמנית שאולי עוד תעזור לו. הוא מתחייב לשינוי בישראל! אבל לא מצליח להתחייב על פונט אחיד: בבאנר אופקי – פונט אלמוני הפופולארי מאוד בימינו, ובבאנר האנכי יש פונט בלתי מזוהה (שני הצילומים לקוחים מהפייסבוק הרשמי של מפלגת העבודה).
הערה קטנה וקטנונית: בפייסבוק הקישור לאתר המפלגה כתוב עדיין: ״mahanezioni.org.il״ מנוחתו עדן, אבל אחרי מחשבה קלה הוא מוביל לאתר ״העבודה״.

  

4. הימין החדש. הוא מפלגה חדשה ולכן עוד לא לגמרי סגורים שם על הלוגו. צבעי התכלת/כחול (כמו של בנק לאומי) החליפו את הירוק/כחול־אפרפר של הבית היהודי. אולי גם הסלוגן ״מפסיקים להתנצל״ עוד יחזור, ובינתיים קצת הסתבכו עם המגן־דוד ועוד לא החליטו על התמונה של שקד. הסיסמה ״ישראל חוזרת לנצֵח!״ היא בעייתית מבחינה לשונית והיו חייבים לנקד אותה כדי שלא יחשדו שהיא חוזרת לנֶצַח.

5. יש עתיד. מוזר שזו המפלגה הכי יציבה עם הלוגו שמחזיק מעמד הכי טוב. מי היה מאמין שדווקא ״מפלגת אווירה״, אם שם אוורירי ובלתי מחייב, תהפוך להיות דבר כל כך יציב.
השם ״יש עתיד״, שככל הנראה הומצא ברגע קופירייטרי חפוז כדי שיתחרז עם שמו של ראש המפלגה, תפס חזק ויש אומרים שאולי אפילו יאפשר מהפך (לפחות באיזור השמאל-מרכז).
הפונט בלוגו הוא ״דרום מערב״ של מיכל סהר. הוא מוטה, כמובן, קדימה ומופיע בכחול גנרי כמו של רוב לוגואי המפלגות. הפסים הלא מזוהים משמאל – ספק רמז לפסי דגל ישראל, ספק עקבות של ג׳יפ 4×4 אופנתי – הם משהו לא ממש מחייב, אבל עם רמז לקצת עבר והרבה עתיד. (כמה עתיד? את זה צריך לשאול את מינה ומנוֹ מהסקרים).

הנה ההשוואה והעימות מבחירות 2015:

ו״פייק-לוגו״ אחרון: מבוסס על הצעה למפלגה מאוחדת שפעם כבר הצעתי כאן. אולי בעזרת ה״לוגו״ הזה נצליח סוף־סוף להחליף את ה״בלורית״ של נתניהו:

מסתבר שהרעיון לאחד את ״גוש המרכז־שמאל״ הוא לא לגמרי מופרך, לפחות לא מבחינת לוגואים עם מגני־דוד. הנה קמה ברשת תנועה שנקראת ״בלי איחוד הקול אבוד״. כמובן בפונט מוטה קדימה ועם מגן־דוד שבור ומסובב.

  

_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן