50 גוונים של חאקי ושל תקווה ||| עוד כמה מילים על העיצוב של מפלגת גנץ

עברו כמה ימים מאז ההצגה הגרנדיוזית (והמוצלחת על פי כל הסקרים) של מפלגת גנץ ״חוסן לישראל״. הפרשנים הרבים התחרו ביניהם מי יותר שנון (ע. סגל?), ומי מיטיב לזהות את נסתרות העתיד בבחירות שנפלו עלינו בעקבות ענייני ה"שימוע עכשיו/אחר־כך".
מכל הפרשנויות רק רשימתה המעניינת של נעמה ריבה ב״הארץ״ נגעה לנושאים גרפיים־עיצוביים, שהוא תחום העיסוק העיקרי של הבלוג הזה. ברשימה ההיא נסקרו שני מוטיבים עיקריים בקמפיין הטרי: הראשון דיוקנו המאויר (או מצולם עם אפקטים) של מנהיג ״חוסן לישראל״, והנושא השני – צבע החאקי שנבחר למפלגה החדשה.
שני הנושאים הם שונים לגמרי ולכן נחלק את הדיון לשניים, ואת נושא החאקי, היותר מורכב, נדחה לפוסט נפרד.

הנושא הקל יותר להצגה ולהשוואה הוא הפוסטר עם תמונת דיוקנו של גנץ, כוללל האפקטים הציוריים והחזרה על סיסמאות הבחירות (סלוגנים) בגוונים שונים שמקיפה את פניו הנאים של הרמטכ״ל לשעבר וגם עוברת מלפניהם ומאחוריהם.
נראה שהסיסמאות עצמן: ״ישראל לפני הכל״ ובעיקר ״כי צריך אחרת ונעשה אחרת״ מתכתבות יותר עם ה״אין כלום, לא היה כלום ולא יהיה כלום״ של נתניהו ופחות עם אלה של אובמה.

   

העיצוב הגנצי נראה שהושפע מקמפיין Hope המפורסם של אובמה שיצר האמן שפרד פיירי (Shepard Fairey) ב-2008 (עם הסלוגן הזכור לטוב: Yes, We Can). עיבוד התמונה המפורסמת ההיא היה עם צבעים מוגדרים של אדום, כחול־אפרפר וקרם. הוא היה כל כך ייחודי עד שהפך במהרה לאייקון של ממש. בחיפוש פשוט בגוגל תוכלו לראות עשרות דוגמאות לווריאציות על הנושא (לא כולן סימפטיות במיוחד). וגם אני ניסיתי פעם (אחרי סבב כלשהו), לעשות וריאציה (לא במיוחד מוקפדת) עם הסלוגן המפקפק: "?Yes? He can" של אובמה כשהיא מחוברת ל״מנהיג חוסר־התקווה״ שלנו.

   

כשמניחים זה מול זה את הדיוקנאות הגרפיים של אובמה ושל גנץ אפשר לראות את מקורות ההשראה (בעיקר את המבט הצופה אל האופק הרחוק), אבל מיד רואים גם את השוני בגישה העיצובית.
האפקט של ״ציור שמן״ צבעוני, ובעיקר החזרה הבלתי נגמרת ה״מזמזמת״ סביב פניו הנאות של גנץ: ״ישראל לפני הכל״ ו״כי צריך אחרת״ יוצרים מין ״הילה״ לא סימפטית מסביב לפנים.
בחירת הצבעים הכמו־טבעיים (בניגוד לצבעי הפוסטר הייחודיים של אובמה) בעייתית עוד יותר בצילום החולצות שלבשו האוהדים בערב ההצהרה. במבט מרחוק – כל קישקושי הטקסט בגוונים השונים (כולל סגול, תכלת וצהוב!) מקלקלים קצת את דמות המנהיג החדש. וצבעי הדיוקן עצמו גורמים לתמונה, המודפסת על בטן חולצות האוהדים, להיראות כאילו יש עוד עשרות אנשים בקהל (ואולי זו הייתה הכוונה).

על הנושא השני – צבע החאקי  יש הרבה מה לכתוב וכאמור נייחד לנושא פוסט חאקי מיוחד. במאמר בהארץ הציעו את הגוון 448 pantone כחאקי של ״חוסן לישראל״. אני ראיתי לפחות 50 גוונים של חאקי בצילומים ובשידורים השונים. נדון בכך כשנגיע לשטחי ההיערכות בקרוב.

ועד שנגיע אל ״תחקיר החאקי״ שתהיה שבת ירוקה ואדומה ומלאת כל צבעי הפריחה. להמוני הישראלים ביערות קק״ל בנגב המערבי.

_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן