״חלוץ בודד בשדה״ ||| סיפור נוסטלגי על משימות בר מצווה במאה הקודמת

מדי פעם, כשאנחנו הולכים ל״הליכה״ בצדי ״המחנה״ – בימים האלה כשהטבע ירוק ופורח ומכסה על כל מעשי ההבל והחבלה של האדם – אנחנו עוברים ליד האקליפטוסים שבוואדי שליד הכפר. אותם עצים שחלקם נשרפו כליל ב״קיץ התבערות״ האחרון, וחלקם רק גזעיהם נחרכו ועכשיו הם חוזרים ללבלב בירוק.
וכשאנחנו עוברים שם אני תמיד מחפש את שני האקליפטוסים ביניהם מתחנו את אוהל השמיכות הילדותי במסגרת משימת ״חלוץ בודד בשדה״. משימה שהתקיימה מתישהו במאה הקודמת, מאה הרחוקה אלפי שנים מימינו הדיגיטליים והסמארטפוניים.

אתר ״חלוץ בודד בשדה״ (משוער), כפי צולם השבוע

שני ״חלוצים״ ״בודדים בשדה״ (עם אורחת מכיתה ה׳), אותו מקום במאה ה-20 לספירה

צילמתי (באייפון) כמה עצים שנדמה לי שאלה הם עצי ״החלוץ בודד״ שלנו, ומצאתי באלבום השחור־לבן שלי תמונה, לא ממש חדה, שלי ושל נ׳ שותפתי למחנה.
משימות שנת הבר־מצווה מהימים ההם עשויות להיראות די מוזרות לאדם מן המאה ה-21. נכללו ביניהן משימות שהיום נראות קצת מגוחכות: תפירת כפתור, תיקון גרב, טיגון חביתה, רתימת פרד ושמירה. גולת הכותרת של המשימות הייתה משימת ״חלוץ בודד בשדה״.

במסגרת המשימה המרכזית הזו יצאנו בזוגות אל הטבע שמחוץ למחנה, הקמנו ״מחנה אישי״ הכולל אוהל משתי שמיכות צמר המחוברות בקשירה של אבנים וחבלים. הסתמכנו על הידע המקצועי שרכשנו בפעולות ה״מחנאות״. הכוונה לטכניקות מתקדמות של חיבור סנדות (מין ענפים עבים וישרים) באמצעות כפיתות עם חבל עבה והקמת ״מתקנים״ שונים בטבע כמו: פח אשפה, שולחן אוכל ואפילו שירותי שדה. וכמובן שנשארנו לישון בלילה בשטח. דבר שבימים ביטחוניים כמו ימינו לא יעלה על הדעת. אני מצרף כאן כמה דפים מהספר שערך משה הורביץ ״אלפיים מישחק ומישחק״ | כרך המשחקים הצופיים, שיצא לאור לפני שנות אלף בהוצאת הקיבוץ המאוחד והודפס בדפוס בארי, ״הדפוס הראשון בנגב״ לפי הסלוגן הישן.

כשאני נזכר בימי התמימות ההם, נדמה לי, מצד אחד, ששום דבר לא השתנה: ״מחנאות״ היא עדיין נושא שמלמדים אותו אצלנו כאן בכפר הדרומי וההייטקי. אבל משימת ״החלוץ בודד בשדה״ נדמה שנשכחה כבר, בשל המצב הביטחוני שאף פעם לא היה מי יודע מה רגוע כאן ב״עוטף״, ורק הלך והחמיר עם השנים, המלחמות, המבצעים והסבבים.

וכשתעברו – על אופניים, או ברגל, או אפילו ברכב – באחד מסופי השבוע של ״דרום אדום״ ליד האקליפטוסים שבצד הדרך, תדעו שכאן היה פעם ״החלוץ בודד בשדה״ של כיתת ״דרור״, מחזור ג׳ בכפר הדרומי.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, סיפורי הכפר, שעשועים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.