הנאום האחרון של הרה״מ היוצא זכה למאות ניתוחים, פרשנויות והסברים מלומדים. פוליטיקאים ופרשנים רבים ניתחו את מילותיו של ״הנאשם־לפני־שימוע״ מכל הזוויות האפשריות: שפת הגוף, המיצמוצים, ההטעיות, הכזבים ועיוותי העובדות, וגם את מילות המפתח בנאום הלחוּץ והחמוּץ (״מכבש לחצים״, ״מסע ציד״, ״בכפוף לשימוע״, ״מגדל קלפים״, ״אין כלום״, ״בני ורעייתי״ וכיו״ב).
אבל נושא אחד, מהחשובים שבנושאים (אולי), לא נסקר ובשבילו אנחנו כאן במדור הזוּטוֹלוגיה הבלתי נלאה שלנו. הקוראים הוותיקים מכירים כבר את ההיטפלות לפרטים שוליים שבשוליים בבלוג הזה, ואנחנו לא נלאה מלחזור ולהזכיר כמה מהפרטים שבלטו בנאום התשובה ליועמ״ש.
הראשון הוא, כפי שהדגמתי בפוסט פייסבוקי קצר, ההעמדה של המנהיג החזק (לכאורה) מאחורי הסיסמא הבלתי מפוענחת. מצד אחד ידעו מומחי ההסברה בבית בבלפור להעמיד את הרה״מ בדיוק מתחת לאות יוד של נתניהו, כך שלא יוסתר שמו. הם גם זכרו את נושא ״הנקודה המסיימת״ (נתניהו.) שהומצאה על ידי ראובן אדלר עבור שרון בבחירות 2003 (את פוסט הנקודה המסיימת שכתבתי תמצאו כאן).
מצד שני דווקא את מיקמו את הסיסמה (כנראה: ״ימין חזק.״ עם הנקודה ההחלטית המסיימת, כמובן) כך שהנואם מסתיר בגופו החסון את המילים וגורם להעלאת השערות: מה כתוב כאן, לעזאזל? האם הכוונה כפי שניסיתי לנחש: ״ימין חלק״? או ״ימין בשוֹק״? או ״ימיו בשק״? או אפילו ״ימין יוֹק״?, כפי שהציעו לי ואולי זה מתכתב עם הידיד/יריב מטורקיה. התמיהה נשארת.
נתניהו והסיסמא: פינות מוחלקות, אין שוליים בפודיום.
ימין חלק? פונט רפורמה מקורי ללא עיגול פינות
במסגרת המדור לחיפוש פונטים, יצאתי לבדוק: איזה פונט נבחר לקמפיין בחירות 2019 על ידי מפלגת השלטון (בכפוף לשימוע). נושא שוודאי מעסיק את הציבור שמתעניין בכל פרט בבחירות הקרובות. הבדיקה הראשונית של הנושא הטיפוגרפוליטי מצביעה שמדובר על הפונט רפורמה של חברת ״פונטביט״. אלא שבדיקה מעמיקה יותר (אפשר להגדיל את התמונה בלחיצה) מגלה שזו גירסה מיוחדת של פונט רפורמה. בהגדלה ניתן לראות שחלק מפינות האותיות (רובן מצד שמאל דווקא! מסומנות בתמונה בעיגול אדום) רוככו ועוגלו מעט בניגוד לפונט המוכר. לא לגמרי ברור מדוע נכנסה הנימה המרוככת הזו למנהיג (ולימין) כל־כך חזק. אולי יש כאן רמז ל״דיל המאה״ של הידיד מאמריקה, אולי סתם עיגול פינות רשלני כנהוג אצלנו.
פודיום ראש הממשלה לפני חיזוק המסגרת (עם שרת החוץ ציפי לבני, ״קדימה״)
פודיום ראש הממשלה אחרי החיזוקים: אין שוליים!
ואם כבר רשלנות ועיגול פינות, לא מיותר לחזור לנושא הפודיום הרשמי של בית בלפור. פעם, לפני כמה קדנציות, כתבתי על זה פוסט שלם. איך הפודיום הישן – מימי שמיר, או אולי שרון – סבל, כנראה, מהתרופפות הקרשים ונוספה לו מסגרת עץ שגרמה לכיתוב ״משרד ראש הממשלה״ לוותר על השוליים כך שהאותיות מבקשות קצת אוויר והלמד ממש נחתך על ידי המסגרת.
זה פוסט שוּלי שבשוּלי, כמובן. אבל יש בכוחו לסמל בצורה נוגעת ללב את הדיסוננס בין ההתרברבות הכרונית על היותנו ״אומת הסייבר והסטארטאפ״, ״מובילי פיתוח המים״ ו״מקום רביעי במירוץ לירח״ – לבין הקפדה מינימלית על כללי העיצוב. נושא שאצל הידידים (וגם הפחות־ידידים) באירופה לא היה עובר בשום פנים ואופן.
עד כאן. ״דיברתי יותר מדי״ כדברי ראש הממשלה הנכנס. לפחות לא עברתי את מיכסת 500 המילים שגזרתי על עצמי.
שיהיה שבוע טוב לכל החשודים והחושדים, וגם ל״עם הזה המפולג כל השנה״, כמילות השיר של חיים חפר מהמחזמר ״איי לייק מייק״, 1968.
״לחיי העם הזה, העם הזה / העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה / שהוא כזה!״
_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 