בין כל הפוסטים שפרסמנו בפייסבוק בשבועות הקדחתניים של תקופת הבחירות האחרונה הייתה גם התמונה של שקד ובנט מכריזים בכנסת על הקמת המיזם המפתיע (לכאורה) של הימין החדש. ראו שם את שרת המשפטים ושר החינוך מכריזים, מעל הדוכנים עם כותרת ״הכנסת״, על הקמת מפלגה חדשה שהייתה אמורה לשלוט במושכות של רה״מ החביב עליהם במיוחד.
מומחים לפוליטיקה,לספינים ולתורות ההתפלגות והאיחודים פירשו (בשמחה לאיד בולטת) את כשלון המיזם. דיברו שם שהעם הזה ״המפולג כל השנה״ אוהב איחודים ושונא פיצולים (לכאורה, לכאורה. הכל אצלנו לכאורה). דיברו גם על הזחיחוּת והילדותיות עם הצחקות בסגנון ״ארץ נהדרת״ ועל ״נפתוּל״ הלוחמני ואיילת נסיכת הקרח המסוכנת. היו שטענו שסרטוני ״בושם הפשיזם״ ו״היונה בכיכר״ גרמו למצביעים לזלזל במפלגה שמנסה להצחיק במקומות לגמרי לא מצחיקים. נושא אחד שלא הוסבר ולא נשקל מספיק ברצינות היה עיצוב הלוגו החדש של המפלגה החדשה.
נדמה לי שאף אחד, חוץ מהבלוג הקטנוּני והזוּטוֹלוגי הזה, לא התרגש מה״חצים״ בלוגו החדש. כל תלמיד שנה ראשונה בעיצוב לומד על הנושא של כיוון הקריאה בעברית (ובערבית) לעומת זה של רוב השפות המערביות. הכיוון מימין לשמאל גורם, על פי מחקרים, למחשבה ויזואלית המנתחת גם את הנוף הנראה מימין לשמאל. כהדגמה מוכרת לנושא משמש הציור בו נראה עיגול בצידה הימני של מסגרת. אלה שחושבים בעברית רואים עיגול נכנס למסגרת. אלה שחושבים באנגלית רואים עיגול יוצא מהמסגרת.
את ההסבר הזה לא ידעו, כנראה, ב״ימין החדש״ כשעיצבו ובחרו את הלוגו החדש. המעצבים השתמשו, כנהוג בישראל, בגווני הכחול (כמו ברוב לוגואי המפלגות) והיטו את האותיות קדימה כמקובל ברוב הלוגואים. את המגן־דוד שהיה בלוגו הראשוני פירקו והפכו לשני משולשים המהווים מעין ראש חץ המופנה (על פי הקריאה העברית) אחורה!
יתכן שהמחשבה הייתה להפנות לכיוון ימין, אבל מה שהתקבל בקריאה עברית הוא בהחלט חץ שמחזיר את המבט לאחור. והרי הוכח כבר שהמצביעים בישראל מסתכלים תמיד קדימה!
כשם שלא סביר שמפלגה חדשה תקרא לעצמה ״אחורה״ כך לא סביר שהלוגו שלה יצעד לאחור.
הלוגו והבאנרים של ״הימין החדש״ – מפסיקים להתנצל ומתבלבלים
אם בנט ושקד היו מודעים לנושא הקטנוּני הזה סביר שהיו עוברים את אחוז החסימה ואולי היו מצטרפים לאופוריה הגדולה של ממשלת נתניהו החמישית (שבמילא תישאר כפופה לשימוע, וספק אם תכהן קדנציה מלאה). בפעם הבאה שתקימו מפלגה תזכרו את הנושא ואל תתנו לחצים ולמשולשים לבלבל את הציבור.
בשביל להשלים את התמונה ההיסטורית נצרף לפוסט סיכום הימין החדש את התמונות של סרטוני ״בושם הפשיזם״ ו״היונה בכיכר״. סרטונים שגם הם לא סייעו כנראה למפלגה החדשה לעבור את אחוז החסימה.
תוספת קטנה באיחור אופנתי: גם בתמונת ״המנצח האמיתי״ של בחירות 2019 עשינו שינוי בגלל אותו ניתוח של כיוון הקריאה בעברית. הציפור של לוגו טוויטר שבדרך כלל טסה משמאל לימין (באנגלית) שינתה כיוון באיור של עמית סגל וטסה קדימה (מעניין אם מישהו הרגיש).
–> <–
שבוע טוב למצביעי הימין החוגגים ולאנשי השמאל העגומים. כפי שאומרים אצלנו בקבוצת אל״ת (אופטימיים ללא תקנה) אנחנו עוד נראה את הימים האחרים. יותר מהר מאשר משערים (לכאורה וכפוף לשימוע).
_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 
נס שהפוסט הזה התפרסם רק אחרי הבחירות. תארו לכם שהיה מתפרסם קודם, והימין החדש היה מתקן את הנדרש ועובר את אחוז החסימה. ולנתניהו היתה מיד ממשלה, בלי לריב עם ליברמן.
לשמחתנו זה לא קרה, ועכשיו שינסה לפשר בין הדתיים לליברמן, וכמובן שיצטרך לשלם לשניהם מעל ומעבר כדי לרצותם, ותהיה פה ממשלה עם הרבה מועקות ומתחים, וכך יש סיכוי שהיא תיפול מהר.
אבל אולי, בכל אופן פעם אחת, ייתנו קצת אמון בנתניהו, ובמקום "למרר לו את החיים" יתנו לו לעשות כרצונו לכמה חדשים, שנוכל לבחון את יכולתו כשאין על ראשו אילוצים קואליציוניים ולא משפטיזציה. מי יודע, אולי נגלה שדוקא טוב לנו כך (סליחה ומחילה, במחשבה שניה, הרי טוב עם נתניהו, זה הכי גרוע שיכול להיות).
נכון מאוד, יהושע. בגלל הסכנה הזאת פרסמתי את התובנה על כיוון הקריאה רק אחרי שנבדקו כל הקלפיות ו״הימין החדש״ נכנס להיסטוריה. נשארנו עם סמוטריץ׳, בן גביר ודרעי. ופתאום ליברמן מצטייר כתקווה הגדולה. ימים מעניינים.
רשומה נחמדה. תודה.
תודה גם לך. חג שמח.
פסח שמח גם לך.