הטראמפיאדה הישראלית ||| על השתלבות קווי האופי של הנשיא האמריקאי וישראל בתקופתנו

בזמן האחרון מדברים הרבה על הידידות המופלאה שנרקמת בין הנשיא האמריקאי, עם אופיו הנרקיסיסטי־שוביניסטי, והרה״מ הישראלי עם אופיו המיוחד, שמיותר להסביר (וגם עם ״רעייתי״ כמובן).
גם כאן, בבלוג הבלתי־אמריקאי והבלתי־נתניהואי, הופיעו מדי פעם כל מיני תובנות והמחשות בנושא (בעיקר בפייסבוק של הבלוג).
אין לי שום יומרה להבין בפוליטיקה, בכלכלה ואפילו לא בביטחון, אבל כל צופה בהופעות של צמד ה״שחקנים״ המיוחדים הזה, במסגרת האירועים שנכפים עלינו מדי כמה שבועות (או ימים), יכול לראות שמשהו מוזר מתרחש בשנים האחרונות מעל המסכים השונים של חיינו.

העיסוק המרכזי של הבלוג הזה מופיע בהגדרתו: ״קווים גרפיים ונקודות ויזואליות״. הקווים האמריקאיים המשקפים את אופיו השתלטני־ילדותי והתוקפני־נזפני של הנשיא טראמפ מתבטאים בצורה הטובה ביותר בחתימת ידו המגלומנית. גם בלי להיכנס לניתוח גרפולוגי, כל מי שראה את החתימה הענקית מרובת הקווים האלכסוניים והזוויות החדות יכול להבין שיש כאן בעיה מסוימת. בעיה שהודות לידידות האמיצה עם המנהיג המקומי מוכפלת ומשולשת. מומחי גרפולוגיה שניתחו את חתימתו כתבו כך: ״חתימתו של טראמפ מביעה אכזריות, תוקפנות ומישהו ש׳יושב׳ על כעסים רבים, כזה שמשהו תמיד בוער בתוכו״. מצד שני מומחי ״מכון שבא לגרפולוגיה״ מצאו בניתוח כתב ידו של הנשיא גם תכונות נשיות רכות באופיו.

אולי בגלל ההתמקדות המשונה שלי בצד הויזואלי ראיתי לפתע את ההקבלה בין החתימה המגלומנית של הנשיא האמריקאי לצללית המבנים הצבעונית של הלוגו, החדש יחסית, של בירת ישראל. כדי לחדד את ההשוואה עשיתי מין פוטומונטז׳ שממחיש את הדימיון בין שני הנרקיסיסטיים: העיר והנשיא. השתמשתי באותה סקלת צבעים אופטימית ועכשיו אפשר יהיה לפזר אותה במקומות נוספים בארץ האפשרויות.

הסמל הנוכחי של העיר ירושלים (למטה) והווריאציה הטראמפית של הסמל (למעלה)

לפני יומיים נחתה עלי התובנה שממחישה בדיוק את התקופה בה אנחנו נמצאים. החתימה של הנשיא טראמפ מקבילה במידה מסוימת ללוגו החדש (שנחשף לראשונה ב-2012) של העיר ירושלים, בירת ישראל הנצחית, העיר שחוברה־לה עם הכותל והזהב וכל השאר. בזמנו של ראש העיר הקודם עוצב הלוגו החדש על ידי משרד הפרסום יורו ישראל. הנה ציטוט מההסבר לבחירה הצבעונית העליזה:
״הצבעוניות הרב גונית מאפיינת את המגוון האנושי, התרבותי והרגשי של ירושלים – עיר שיש בה הכול, וכל אחד יכול למצוא בה את הגוון שמתאים לו. ירושלים היא עיר בעלת מימדים מרובים, חגיגה של מראות, טעמים וריחות, שאותה בא לבטא הלוגו החדש בעיצובו הייחודי ובצבעוניות השמחה שלו״.

הסמל הקלאסי עם האריה העומד על שתי רגליו האחוריות (הדומה ללוגו של חברת פיג׳ו. דוגמאות סמלי פיג׳ו מאתר פיקסל פרפקט) ועם החומה ועלי הזית, לא הספיק לחובבי האטרקציות. הוא מוּזער ככל הניתן ונוספה לו צללית צבעונית שובבנית עם כל המבנים החשובים בעיר. משום מה הצללית הזאת הכוללת את מבני העיר לאורך הדורות (״החל ממגדל דוד ועד לגשר קלטראווה החדש, שכולם ייחודיים לירושלים ומייחדים אותה״) מקבלת תנופה ילדותית וקצת אגרסיבית. הכוונה הייתה ודאי לשוות לעיר הזקנה והמסורתית ומלאת אתרי הקודש, אטרקטיביות תחרותית ושמחת חיים. ראש העיר באותה תקופה, כבר מזמן לא שם. הוא אולי ימונה, בממשלה החדשה שתקום לפני השימוע, לשר הנגב והגליל, ירושלים והגולן.

חג שמח לכל החוגגים – מוושינגטון ועד הגולן, מירושלים ועד עוטף עזה. ואל תשכחו שיש לנו ארץ צבעונית!

_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן