ים החמניות ||| כמה מילים, והרבה תמונות, על הפרח האופטימי ביותר בעולם

ים החמניות שמסביב, על גליו לשוט יצא הרוח. אלף חיוכים אלי שלח האביב, שמש חביבה יצאה לשוח.

בזמן האחרון אני הולך בשדות כמעט כל יום. זה לא שלא הלכתי בדרכים ובשבילים ובוודאיות שמסביב לכפר מאז שהגעתי לכאן (זה היה די מזמן…). אבל עכשיו יש לי קצת יותר זמן (אני, כמובן, מקפיד כמו כולם להגיד שאף פעם ״אין_לי_זמן״).
היום לא מוכרחים לסחוב מצלמה כבדה, הסמארטפון זמין לכל אחד ואפשר לעצור ולצלם כל עץ שרוף או פרח זקוף, כל חפץ חשוד או אירוע חשוב. וכך ההרדיסק מתמלא בשיקוף של נפלאות מחזור החיים של עונות הטבע ושל גלגל ״הסבב״. זה המעגל הבלתי מסתיים כאן בארץ הנשכחת של ״דרום אדום״.

כמה שבועות אחרי שנזרעו הן כבר כאן, צובעות את המרחבים בירוק

אחרי הפריחה והלבלוב הנפלאים של החורף האחרון חזרו בשבועות האחרונים הבלונים והשריפות, ולגוון החום־צהוב של ראשית הקיץ חזר הצבע השחור.
אבל…
ויש אבל גדול השנה. נראה לי שיותר מבשנים הקודמות, נעטף ״הכפר העטוף״ שלנו בשדות רבים של חמניות. אי אפשר להגזים בתיאור היופי של פרחי החמניה הצהובים הענקיים, שמתחילים לפרוח כמה שבועות אחרי שנזרעו הזרעים הראשונים.
יש לחמניות – הודות לפרחיהן הענקיים המטים את ראשיהם אל השמש העולה במזרח – יופי מיוחד, כזה  שהשיבולים הכי גבוהות שמסביב לא יכולות להתחרות בו. אפילו וינסנט ואן גוך שכידוע לא ביקר בעוטף מעולם בחר בחמניות לציור המפורסם שלו. כנראה שגם הוא ידע והבין משהו על החמניות.

אין צורך להכביר עוד הרבה מילים, ניתן לאלבום צילומי ״חמניות 2019״ את המקום הראוי לו. החמניה (או חמנית בעברית יותר נכונה) הוא הפרח האופטימי בעולם (או לפחות בנגב), ואם נזכרים מה היה בשדות שלנו בקיץ הקודם, ומה כבר חוזר בדיוק באותו תסריט – הרי שליופיים של פרחי החמניות נוסף ערך נוסף.

אז הנה 14 תמונות חדשות (ועוד שתיים כתזכורת היסטורית). הכיתובים מתחת לתמונות יסבירו הכל.

פרחים ראשונים על רקע השכונה שלנו

גם אצל החמניות תמיד יש כאלה שקופצים בראש…

…ויש כאלה שסתם פורחים בלי לעשות עניין.

פרחי השמש בבוקר החמסין הגדול (44°) שהיה כאן לפני כמה ימים

בכל מזג אוויר, גם בערפל, הן שם, עטופות ועוטפות

חמניה מהמחזור הקודם בשדות גזרים

גם אצל החמניות יש מי שתמיד עומד קצת בצד

שדה חמניות מאחורי גדר הביטחון – מבט מבפנים החוצה

אותה חלקת חמניות – מבט מבחוץ פנימה

מגדל ביטחון משנות ה-50 ליד הבור שנשרף לפני שנה. ברקע שדה חמניות צעיר ואופטימי

אותו מגדל שמירה, לפני הרבה שנים

גם תושבי גוש דן תורמים לחמניות של הנגב המערבי – באמצעות מפעל השפד״ן

חמניות זה טוב ויפה. אבל מה שבטוח – ברקע נשקף מרחוק הבניין של דפוס בארי

שדה החמניות היום, ליד השטח שנשרף בשנה שעברה

השריפה בבור תחרויות האופניים (2018) ליד שדה חמניות 2019

פרח אחד גבוה שאומר: ״אנחנו כאן.״

אם מוסיפים ליופי הזה את הידיעה שבסופו של כל המראה הנהדר הזה יבואו הקומביינים ויהפכו את זרעי החמניות לפיצוחים האהובים, שהם כמעט המאכל הלאומי שלנו, אין ספק שהחמניות יכולות להיחשב כפרח האופטימי ביותר בעולם!

אמנים נוספים מחוץ לואן גוך מצאו בחמניות נושא מעניין לטיפול. כך הוצגה לפני שנתיים במוזיאון ישראל "זרעי חמניות", תערוכתו הנודדת של האמן הסיני הידוע איי וייווי שכללה (בין יתר העבודות הענקיות) משטח על רצפת החדר ובו לא פחות מ-10 מיליון גרעיני חמנייה עשויים פורצלן וצבועים בעבודת יד.

🌻🌻🌻
חמנית מצויה או חמנית חד-שנתית (בקיצור חמנית או חמנייה; שם מדעי: Helianthus annuus) היא מין צמח הנמנה עם משפחת המורכבים (Compositae). מוצא החמנית במערב אמריקה הצפונית. הסוג חמנית (Helianthus) כולל כ־50 מינים ובהם החמנית המצויה שהוא הצמח החקלאי העיקרי מסוג זה. גרעיני חמנית משמשים למאכל ולהפקת שמן. (ויקיפדיה)

 

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, סיפורי הכפר, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על ים החמניות ||| כמה מילים, והרבה תמונות, על הפרח האופטימי ביותר בעולם

  1. מגב מערבי הגיב:

    הליוטרופיזם – מתוך ויקיפדיה
    החמנייה מפורסמת בתכונת ההליוטרופיזם (סיבוב של איברי הצמח בהתאם לזווית קרני השמש) שלה אשר הקנתה לה את שמה בשפות שונות. האיברים המבצעים הליוטרופיזם הם ניצן התפרחת והעלים העליונים, העוקבים אחר תנועת השמש עד לשלב שבו הקרקפת נפתחת ומתחילה לפרוח. בתקופת הפריחה, הקרקפת פונה לאורך כל היום לכיוון מזרח ואינה מבצעת עוד הליוטרופיזם (בניגוד לאמונה הרווחת). בהליוטרופיזם מעורבים רצפטורים לאור (פוטורצפטורים). הסידור של הרצפטורים מאפשר לצמח "לחוש" את כיוון האור. (קולר, 2003)

    • igalz הגיב:

      מגב מערבי (זה ל היה פעם ״נגב״?), תודה על ההרחבה עם והפרטים החשובים באמת. רבים (וגם אני) ציפו מפרחי החמניות שיסתובבו בעקבות שינויי המיקום של השמש. עכשיו נפסיק לצפות.

  2. levdave הגיב:

    יפה כתבת וצילמת יגאל, קלישאתי אבל שדה חמניות אכן נראה כאילו אלף שמשמות ירדו לארץ. ממושמעות להפליא: "למזרח שור!"
    תראה בי משבית שמחות, אבל לקראת הקציר, עומדות כולן זקופות אך אבלות וחפויות ראש. לא פלא שבשלב הזה הן משדרות משהו אחר לגמרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s